הבדלים בין גרסאות בדף "נישואין"
(תקלדה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חופה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חופה]] | [[קובץ:חופה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חופה]] | ||
| − | '''קידושין''' | + | '''קידושין''' הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. '''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא חלק ממצוות [[פריה ורביה]]. |
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}}לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}} | גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}}לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}} | ||
גרסה מ־02:49, 14 ביולי 2012
קידושין הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. נישואין הם גמר קנין הקידושין, והיא חלק ממצוות פריה ורביה.
גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה[1]לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.[2]
תוכן עניינים
שידוכים
בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל[3].
מנהגי יום החופה
נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום החופה.
בענין יום התענית של חתן וכלה ביום חופתן, ישנם שלושה טעמים בפוסקים, א) משום דהוי יום סליחה וכפרה כדוגמת יום הכיפורים[4]. ב) שלא ישתכרו[5]. ג)מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב[6]. לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה.
הרבי[7] תולה זאת באותה מחלוקת אם יום הכיפורים אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת יום הכיפורים מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.
אדמו"ר הריי"צ נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.הבחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל אחד המוזמנים שהוא המתין לבואו), ולמרות כן הוא המשיך לישב בתענית עד אחרי החופה.[8]
טבעת הנישואין
מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ הקבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.[9]
חדר היחוד
חסיד אחד[10] נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.
ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?![11], והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם לשולחן ערוך ודרישות תורת החסידות] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו – ההנהגה לדרוך כו' – עניין בלתי צנוע!!
כ"ק אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה, אני אתן לך סגולה" - להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג – אחרי החתונה – שהחתן יכנס ראשון.[12]
כף כסף בפתח החדר
מנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך:
אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת זהב שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על אהבה מלשון "נכסוף נכספתי", לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה"קידושין בכסף", מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין. כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה[13]
קישורים חיצוניים
- מנחם זיגלבוים, בוכות בכרמים שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב"ד - שבועון בית משיח (גילון 799)
- דעת הרבי בנוגע לנישואין לשתי נשים - אגרות קודש העוסקות בנושא -
- ספרי הדרכה והכנה לחתונה לרכישה באתר חב"ד שופ
הערות שוליים
- ↑ יבמות סא, ב. שולחן ערוך אבן העזר.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ז, עמ' פח.
- ↑ הרבי, אגרות קודש חלק י"ז עמ' פז.
- ↑ מהר"ם מינץ.
- ↑ מהר"ם מינץ.
- ↑ רוקח.
- ↑ לקוטי שיחות ח"ח עמ' 165 (עמ' 178).
- ↑ תורת מנחם.
- ↑ תורת מנחם.
- ↑ הרב יהודה משה קלאפמאן
- ↑ לפי דברי הנ"ל: וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה.
- ↑ גליון התקשרות, גליון 704.
- ↑ הרב ברוך בליזינסקי, כפר חב"ד.
