ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה אחד ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב וניגונו נקרא גם בשם ניגון התעוררות רחמים רבים היות והבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים.
אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".
ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי.
ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).
תוכן עניינים
דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון
אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"[1] ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל[2].
הרבי והניגון
ההתוועדות הראשונה שנערכה לאחר הצלתו של הרבי בכ"ח סיון תש"א נערכה בב' תמוז. במהלך ההתוועדות ביקש הרבי לנגן את הניגון, הקהל שלא הכיר ניגון זה נשאר בשקט ואז לימד הרבי את הניגון. סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את קונטרס כ"ח סיון תשנ"א. בקונטרס היה יומן ההצלה של הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית ניגנו את ניגון זה והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- אתר 770live - לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר - אתר
- לשמיעת הניגון מתוך "ניחח" - אתר
- לשמיעת הניגון מתוך "עצם הנשמה" - אתר
- הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן
- אתר
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ שמואל א' פרק א, טו
- ↑ ספר השיחות תש"ג עמודים 170-169.
