נחמן מברסלב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־15:45, 4 באפריל 2010 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (ראה דף שיחה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצדיק הקדוש רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב – י"ח בתשרי תקע"א) היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש.

שנותיו הראשונות וצעירותו

רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פיגה הייתה בתה של אדל - בתו היחידה של הבעל שם טוב.

מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.

לאחר פטירת חותנו עבר למדודיוקה שבפלך קייב. במדוודווקה חי עד שנת ה'תקנ"ח.

הביקור בארץ ישראל

בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצאו נגד דרכו צדיקי דורו, ובראשם הסבא משפולי שהיה ידוע כזקן צדיקי הדור.

מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם עם ההרוגים. בהסכמת דודו ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם ר' נתן שטרנהרץ, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ונסע עד לבוב, כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים התייאשו מלעזור לו. לאחר שנתיים פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נפטר שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.

מחותן עם אדמו"ר הזקן

רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרב אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון.[1] ובקרעמענטשוג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.

הרבי היה נכד של רבי נחמן, אך לא ידוע כיצד.[2]

ר' נחמן ברסלב אמר פעם שמשיח יהיה מצאצאיו.

תלמידיו

  • רבי נתן מברסלב.

תבנית:ויקיפדיה

הערות שוליים

  1. ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשי"ד.
  2. מובא בספר מבשר טוב להרב שלום דוב וולפא שהרבי אמר לשז"ר שהוא (הרבי) מצאצאי ר' נחמן.