|
|
| (25 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים. | | בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים. |
| − | {{מספרים}} | + | {{מספר}} |
| | | | |
| − | ==אחד==
| |
| − | המספר '''אחד''' מורה על האחדות, היינו שאין מציאות שניה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים).
| |
| | | | |
| − | האחד בשונה מ[[יחיד]] מורה על כך שאפילו שכבר נברא העולם, עדיין הקב"ה אחד כפי שהיה קודם שנברא.
| |
| − |
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[אחדות ה']], [[אחדות פשוטה]], [[אין עוד מלבדו]] ו[[הוי' הוא האלקים]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שתיים==
| |
| − | המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו ה[[מים העליונים]] מן ה[[מים התחתונים]].
| |
| − |
| |
| − | ה'''שתיים''' הם מחולקים ובדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית'). כך גם שכל ומידות הנחלקים זה מזה. השכל בעצמו - החכמה והבינה חלוקים זה מזה - כשהחכמה היא מים והבינה אש.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[צמצום]] ו[[ישות]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שלוש==
| |
| − | המספר שלוש מורה על כך שהשתיים - הבורא והנברא - התאחדו ביחד. אופן זה של אחדות, אף שאינו אחד לגמרי, מכל מקום דוקא הוא מורה על אחדות אמיתית (וזהו ענין השלום שנעשה דוקא בין שני אויבים), וזהו ענינה של ספירת התפארת, שהיופי נעשה דוקא מ[[התכללות]] של שני הפכים.
| |
| − |
| |
| − | כמו כן שלוש מורה על תוקף מיוחד כי "בתלתא זמני הוי חזקה" (בשלושה פעמים נעשתה חזקה). כלומר, שדוקא בפעם השלישית שנעשה משהו זה מורה על תוקפו. ולכן תוקפה של אומתנו הוא בכוח שלושה אבות.
| |
| − |
| |
| − | שלושה ימים קודם השבת כבר מכינים אליה, וכן היא טורפת (משפיעה על) שלושה ימים לאחריה.
| |
| − |
| |
| − | עמנו עם משולש הוא - בכהנים לויים וישראלים, תורתנו משולשת - תורה נביאים וכתובים, תורתנו ניתנה בחודש השלישי - סיון ביום השלישי לימי ההגבלה. וזאת כיון שתורה היא תפארת - המידה השלישית, והיא כנגד ג' המוחין (ג' ראשונות). ולכן גם אוכלים שלוש מצות בליל הסדר. ואומרים שלושה דברים - שיציאת מצרים היא הכנה למתן תורה.
| |
| − |
| |
| − | החכמה והבינה מחולקים והפכיים אך מתחברים על ידי הדעת - השלישי. כן גם השכל והמידות מתחברים ע"י הדעת.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[אחדות]], [[אבות]], [[שלום]], [[תפארת]], [[ג' ראשונות]], [[דעת]] ו[[חזקה]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==ארבע==
| |
| − | המספר ארבע מורה על יציבות של קיום העולם כמו כסא שיציבותו באה מכך שעומד על ארבעה רגליים. כך גם הארבע הוא ארבעת רגלי המרכבה, המחזיקה את הרוכב.
| |
| − |
| |
| − | ישנם ארבעה ראשי שנים, ארבעה תקופות בשנה וארבעה מינים בלולב. כן בליל הסדר שותים ארבעה כוסות, שואלים ארבעה קושיות ונמצאים ארבעה בנים.
| |
| − |
| |
| − | כל זה הוא מפני שהעולם עומד על ארבעה יסודות - אש מים רוח עפר. בעשרת המכות שבמצריים חדרו המכות (לשיטה אחת) את ארבעת היסודות שמהם מורכב כל דבר.
| |
| − |
| |
| − | וזה שהעולם עומד על ארבעה יסודות הוא כיון שהקב"ה מהווה את העולם בשם הוי' שבו ישנם ארבעה אותיות.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[ארבעה ראשי שנים]], [[תקופות השנה]], [[ארבעת המינים]] [[ארבע כוסות]] [[ארבע קושיות]], [[ארבע בנים]], [[ארבע יסודות]] [[שם הוי']] ו[[עשר מכות]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==חמש==
| |
| − | המספר חמש מורה על יציבות יותר מאשר ארבע, כיון שהוא כולל לא רק את ארבעת היסודות שבטבע אלא גם את היסוד החמישי הכולל את כולם - היולי.
| |
| − |
| |
| − | יוסף אמר ש"היד החמישית לפרעה", כלומר, שהחמש הוא עולה לקדושה ולכן חוץ מהמעשר נותנים חומש.
| |
| − |
| |
| − | ישנם חמישה חומשי תורה, וחמישה ספרי תהילים. ולכן בן חמש למקרא, ורש"י כתב את פירושו באופן שגם הוא יבין ויתורצו כל שאלותיו.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[יולי]], [[חומש (ספר)]] ו[[חומש (צדקה)]]}}.
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שש==
| |
| − | המספר שש מורה על יציבות העולם שנברא בשישה ימים, וזאת כיון שישנם ששה מידות, כמו ששה קצוות אלו בנפש (המידות), יש גם ששה קצוות בעולם, כלומר, מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. וכן ישנן ששה תקופות בשנה, קיץ וחורף, קור וחום, זרע וקציר.
| |
| − |
| |
| − | יציבותו של השש היא כפליים על שלוש, שהיא הרי פעמיים חזקה.
| |
| − |
| |
| − | כלומר, שהשש הוא הירידה של החיות האלקית לעולם והתלבשותה בעולם, ולכן ישנם ששה סדרי משנה.
| |
| − |
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[ששת ימי בראשית]], [[מידות]], [[ששה סדרי משנה]] ו[[ו' קצוות]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שבע==
| |
| − | המספר שבע הוא שלימות המידות, והתאחדותן עם המלכות, דהיינו יחוד זו"נ. פעולה זו גורמת לעליית המידות לשורשן ויתירה מזו לשורש המלכות.
| |
| − |
| |
| − | כאשר המלכות מקבלת כל מה שחסר לה, הרי היא מתעלה ומשפיעה על הז"א, וזה מה שקורה בשבת, שהיא המלכה וזהו ענין "כתר מלכות".
| |
| − |
| |
| − | שבת היא העליה מעולמות את זה נשאר התוך הגבלות הטבע.
| |
| − |
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[שבת]], [[יחוד זו"נ]], [[דיבור]]\[[קול]], [[כתר מלכות]] ו[[עליית העולמות]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שמונה==
| |
| − | המספר שמונה מורה על "מעל הטבע", כיון ששבע הוא עלית העולמות בגדרי הטבע, ושמונה הוא עלית העולמות למעלה מן הטבע.
| |
| − |
| |
| − | ולכן עושים את הברית מילה בשמיני, שלאחרי שבת - עליה למדרגה העליונה של הטבע, ניתן להגיע ללמעלה ממנו.
| |
| − |
| |
| − | האופן הראשון בשמונה הוא "אז", כלומר, א' שמעל השמונה, ובאופן אחר נקרא "שמיני", כלומר המנוי לאחר הטבע הוא למעלה מהטבע, אור המקיף הקרוב - שעדיין נמצא בגדרי העולם. אך יש "בזאת יבוא אהרן", שהא' מגיע לאחר הז', שהוא שמונה, שמצד עצמו הוא למעלה מהטבע, כלומר, שהוא לגמרי למעלה מן הטבע כמקיף הרחוק.
| |
| − |
| |
| − | ובאופן אחר, שמיני - אור הבלי גבול שלמעלה מגבול. שמונה - אור הבלי גבול שאינו מוגבל (ולכן יכול לרדת גם בגבול).
| |
| − |
| |
| − | ביום השמיני למילואים דוקא היה הגילוי אלקות, כיון שאור זה שהתלבש הוא אור שלמעלה מהגבלות הטבע, לכן היה זה דוקא ביום השמיני.
| |
| − |
| |
| − | שמונה הוא גם מלשון "שומן", כלומר, חודר בכל פרט שבשמונה, כמו ששומן ("עסענץ" באידיש) חודר בכל פרט כי הוא התמצית של הכל, והוא "מפעפע בכל". שמן הוא בחי' החכמה. וזה שנמצא בכל מורה על גילוי אלקי שחודר בכל דבר ודבר בעולם ואפילו באבנים.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[למעלה מהטבע]], [[ברית מילה]], [[מקיף הקרוב]], [[מקיף הרחוק]] ו[[הוי' הוא האלקים]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==תשע==
| |
| − | המספר תשע מורה על תקיפות חזקה משלוש ומשש, כיון שהוא חזקה חזקה (שתקיפותו כפולה), כיון שהוא שלוש פעמים שלוש.
| |
| − |
| |
| − | התשע הן הספירות ללא המלכות, כלומר כפי שהן לעצמן באצילות, אז הן במציאות חזקה שאינה יורדת למטה ונופלת (כב"מלכות").
| |
| − |
| |
| − | כמו כן התשע הוא השלב האחרון שנותר לאדם לפני שהוא עובר לעשר (העשירי יהיה קודש), ומציאותו יכולה להפוך גם היא לקדושה כשיתן את החומש שהוא החלק התשיעי (מתוך עשר) לצדקה.
| |
| − |
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==עשר==
| |
| − | המספר עשר מורה על שלימות סדר ההשלתלשות שבו נמצאים חב"ד - מוחין. חג"ת ונה"י המידות ומלכות. סדר זה הוא שלימות הפרצוף של עולם התיקון.
| |
| − |
| |
| − | בסדר ההשתלשלות יש בדווקא עשר ולא תשע ולא אחד עשרה, כיון שתשע אינם יורדים לעולם, ואחד עשרה הם למעלה מעולם (אך ודאי שהוא בא מסיבת החלטת העצמות).
| |
| − |
| |
| − | העשירי יהיה קודש ולכן כל עשירי מפרישים כמעשר מהגידולים או מהרווחים.
| |
| − |
| |
| − | בעשרה מאמרות נברא העולם, ועשרה ניסים נעשו לאבותנו, עשרה נסיונות נתנסה אברהם אך הכל הוא כיון שעשרה דברות נתנו לנו בסיני שהם כנגד עשר הספירות.
| |
| − |
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[סדר ההשתלשלות]], [[עולם התיקון]], [[מעשר]], [[עשרה מאמרות]], [[עשרת הדברות]] ו[[י' ספירות]].}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==אחד עשרה==
| |
| − | המספר אחד עשרה מורה על למעלה מהשתלשלות, כיון שפרצוף האצילות (סדר ההשתלשלות) מורכב מעשרה ספירות, ואחד עשר שהוא יותר מעשר הוא למעלה מההשתלשלות.
| |
| − |
| |
| − | ולכן נאמר "אחד עשר יום מחורב", שהמספר אחד עשרה הוא למעלה מהדברות שהן בסדר ההשתלשלות, והיינו בחינת הכתר או למעלה יותר עצמותו ית'.
| |
| − |
| |
| − | כיון שכך, אזי הקליפה יש לה שייכות לאחד עשר, ולכן אחד מסממני הקטורת הוא החלבנה, שריחה רע. והם במספר י"א כשהעיקרי שבהם הוא הלבונה, וזאת {{הדגשה|כידוע שי"א ארורים דקליפה מתבררים ע"י י"א סממני הקטרת}}.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[י"א כתרין דמסאבותא]], [[קטורת]] ו[[לבונה]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==בדור השביעי==
| |
| − | המספר אחד עשרה מורה על מעל הטבע, והמספר עשר מורה על הטבע.
| |
| − |
| |
| − | בי"א ניסן נולד כ"ק אדמו"ר שליט"א, בי"א שבט - חודש הי"א נתמנה לרבי, כשבעשירי בו הסתלק האדמו"ר הקודם.
| |
| − |
| |
| − | *"יום אחד עשר בחודש הראשון (ניסן) קשור עם התחלת הגילוי - "הלידה" - של בחינת אחד עשר".
| |
| − | *"ויום אחד עשר בחודש אחד עשר קשור עם שלימות הגילוי של אחד עשר, באופן של נשיאות בגלוי".
| |
| − |
| |
| − | עבודת כל הדורות היתה בכדי להחדיר את הי"א ביו"ד. בי"א ישנם ב' בחינות - שבערך לעשר, ושלגמרי למעלה ממנו. וזה נראה בהפרטים דלעיל:
| |
| − |
| |
| − | יו"ד שבט, הוא היו"ד שבי"א, שמורה על הי"א כפי שהוא עדיין בערך ליו"ד, והי"א כפי שהוא לעצמו, שהוא הגילוי של הגאולה, הוא הי"א שבחודש הי"א. ובפרט שהוא ג"כ בחודש הי"א, וזה נותן את הכח לחבר את היו"ד עם הי"א.
| |
| − |
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[י"א ניסן תרס"ב]] · [[יו"ד שבט ה'שי"ת]] · [[י"א שבט תשי"א]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שתיים עשרה==
| |
| − | המספר שנים עשר הוא כנגד י"ב האותיות הפשוטות (הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק), וכנגדן יצר בעולם:
| |
| − |
| |
| − | *י"ב גבולי אלכסון.
| |
| − | *י"ב בקר דבריאה.
| |
| − | *י"ב שבטים: ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון דן נפתלי גד אשר יוסף בנימין.
| |
| − | *י"ב מזלות: טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים.
| |
| − | *י"ב חדשים בשנה: ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר.
| |
| − | *שנים עשר מנהיגים בנפש: שתי ידים שתי רגלים שתי כליות כבד מרה המסס קיבה קרקבן וטחול.
| |
| − |
| |
| − | ולכן גם היום והלילה מורכבים מי"ב שעות לכל אחד.
| |
| − |
| |
| − | כל זה הוא כיון שישנם י"ב צירופים בשם הוי' וי"ב צירופים בשם אדנ"י (שמאירים ביום ובלילה).
| |
| − |
| |
| − | לחם הפנים גם הוא היה שנים עשר לחמים, ועליו אומרים שלעתיד לבוא "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי" (=יגלה לנו את הטעם שבי"ב לחמים), דהיינו שהתוכן הפנימי שב'י"ב' לא נתגלה עדיין.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[י"ב גבולי אלכסון]] · [[י"ב בקר]] · [[י"ב שבטים]] · [[י"ב חודשים]] · [[לחם הפנים]]}}
| |
| − | {{הועתק}}
| |
| − |
| |
| − | ==שלוש עשרה==
| |
| − | בשושנה ישנם י"ג עלים. ובהקשר לזה נאמר במדרש ששמה ששונה הוא על שם ישראל ששונים תורה שנתנו לה י"ג מדות להדרש בהם, וכן על ידה נמשכים י"ג מידות הרחמים. והאמצעי לזה בגוף האדם הם י"ג תיקוני דיקנא (הזקן).
| |
| − |
| |
| − | השלוש עשרה הוא עליית השתיים עשרה על ידי האחד הבלי גבול, שמעלה את הכל לאופן של בלי גבול.
| |
| − | {{ערך מורחב|ערכים=[[י"ג מדות הרחמים]] · [[י"ג תיקוני דיקנא]] · [[י"ג מדות שהתורה נדרשת]]}}
| |
| − |
| |
| − | ==ארבע עשרה==
| |
| − | *[[ארבע עשרה]] - "די" - ענינו של עני. מילוי המלכות וסדר ההשתלשלות.
| |
| − |
| |
| − | ==חמש עשרה==
| |
| − | *[[חמש עשרה]] - "י-ה", עשיר, גילוי של למעלה מסדר ההשתלשלות גורם לבנינה של המדינה החריבה - מלכות. בן חמש עשרה לגמרא.
| |
| − |
| |
| − | ==שש עשרה==
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ==שבע עשרה==
| |
| − | בגימטריה "טוב".
| |
| − |
| |
| − | ==שמונה עשרה==
| |
| − | בגימטריה "חי".
| |
| − |
| |
| − | ==תשע עשרה==
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ==עשרים==
| |
| − | כ"ף הוא ראשי תיבות כתר, והמילה עשרים היא בגימטריה כתר. בן עשרים לרדוף ולמכור בנכסי אביו.
| |
| | | | |
| | ==עשרים ואחד== | | ==עשרים ואחד== |
| שורה 179: |
שורה 8: |
| | | | |
| | ==עשרים ושתיים== | | ==עשרים ושתיים== |
| − | בך יברך ישראל. | + | בך יברך ישראל. אחד עשר בכפליים. המספר [[אחד עשרה]] מורה על הלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], וכ"ב הוא אחד עשר בכפליים המורה על הלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] שחודר ובא מההשתלשלות עצמו{{הערה|מבואר באריכות בש"פ יתרו תשנ"ב}}. |
| | | | |
| | ==עשרים ושלוש== | | ==עשרים ושלוש== |
| שורה 240: |
שורה 69: |
| | ==מאה== | | ==מאה== |
| | מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם. | | מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם. |
| | + | {{הערות שוליים}} |
