הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:כתית למאור/מספרים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(36 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.
 
בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.
 +
{{מספר}}
  
==אחד==
 
המספר '''אחד''' מורה על האחדות, היינו שאין מציאות שניה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים).
 
  
האחד בשונה מ[[יחיד]] מורה על כך שאפילו שכבר נברא העולם, עדיין הקב"ה אחד כפי שהיה קודם שנברא.
 
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[אחדות ה']], [[אחדות פשוטה]], [[אין עוד מלבדו]] ו[[הוי' הוא האלקים]]}}
 
 
==שתיים==
 
המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו ה[[מים העליונים]] מן ה[[מים התחתונים]].
 
 
ה'''שתיים''' הם מחולקים ובדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית').
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[צמצום]] ו[[ישות]]}}
 
 
==שלוש==
 
המספר שלוש מורה על כך שהשתיים - הבורא והנברא - התאחדו ביחד. אופן זה של אחדות, אף שאינו אחד לגמרי, מכל מקום דוקא הוא מורה על אחדות אמיתית (וזהו ענין השלום שנעשה דוקא בין שני אויבים), וזהו ענינה של ספירת התפארת, שהיופי נעשה דוקא מ[[התכללות]] של שני הפכים.
 
 
כמו כן שלוש מורה על תוקף מיוחד כי "בתלתא זמני הוי חזקה" (בשלושה פעמים נעשתה חזקה). כלומר, שדוקא בפעם השלישית שנעשה משהו זה מורה על תוקפו.
 
 
שלושה ימים קודם השבת כבר מכינים אליה, וכן היא טורפת (משפיעה על) שלושה ימים לאחריה.
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[אחדות]], [[שלום]], [[תפארת]] ו[[חזקה]]}}
 
 
==ארבע==
 
המספר ארבע מורה על יציבות של קיום העולם כמו כסא שיציבותו באה מכך שעומד על ארבעה רגליים.
 
 
ישנם ארבעה ראשי שנים, ארבעה תקופות בשנה וארבעה מינים בלולב.
 
 
כן בליל הסדר שותים ארבעה כוסות, שואלים ארבעה קושיות ונמצאים ארבעה בנים.
 
 
כל זה הוא מפני שהעולם עומד על ארבעה יסודות - אש מים רוח עפר. בעשרת המכות שבמצריים חדרו המכות (לשיטה אחת) את ארבעת היסודות שמהם מורכב כל דבר.
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[ארבעה ראשי שנים]], [[תקופות השנה]], [[ארבעת המינים]] [[ארבע כוסות]] [[ארבע קושיות]], [[ארבע בנים]], [[ארבע יסודות]] ו[[עשר מכות]]}}
 
 
==חמש==
 
המספר חמש מורה על יציבות יותר מאשר ארבע, כיון שהוא כולל לא רק את ארבעת היסודות שבטבע אלא גם את היסוד החמישי הכולל את כולם - היולי.
 
 
יוסף אמר ש"היד החמישית לפרעה", כלומר, שהחמש הוא עולה לקדושה ולכן חוץ מהמעשר נותנים חומש.
 
 
בן חמש למקרא, ולכן רש"י כתב את פירושו באופן שגם הוא יבין ויתורצו כל שאלותיו.
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[יולי]] ו[[חומש (צדקה)]]}}.
 
 
==שש==
 
המספר שש מורה על יציבות העולם שנברא בשישה ימים, וזאת כיון שישנם ששה מידות, כמו ששה קצוות אלו בנפש (המידות), יש גם ששה קצוות בעולם, כלומר, מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. וכן ישנן ששה תקופות בשנה, קיץ וחורף, קור וחום, זרע וקציר.
 
 
יציבותו של השש היא כפליים על שלוש, שהיא הרי פעמיים חזקה.
 
 
כלומר, שהשש הוא הירידה של החיות האלקית לעולם.
 
 
{{ערך מורחב|ערכים=[[ששת ימי בראשית]], [[מידות]] ו[[ו' קצוות]]}}
 
 
==שבע==
 
*[[שבע]] - שבת, מורה על יציאה מהעולם ועליה למעלה. אך בגדרי הטבע.
 
 
==שמונה==
 
*[[שמונה]] - למעלה מהטבע, המילה בשמיני. שני אופנים: אז, וזא. השמיני שלאחרי ושנכלל (דבר מלכות שמיני ועוד).
 
 
==תשע==
 
*[[תשע]] - שלוש פעמים חזקה, הספירות כשלעצמן, ללא ירידה לעולם (מלכות).
 
 
==עשר==
 
*[[עשר]] - שלימות הפרצוף, העשירי יהיה קודש, כללות העולם - סדר ההשתלשלות (עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה). בן עשר למשנה.
 
 
==אחד עשרה==
 
*[[אחד עשרה]] - למעלה מהעולם - סדר ההשתלשלות, המספר של הקליפה, הלבונה היא הסממן הי"א, י"א בניסן הולדת הרבי י"א שבט חודש הי"א.
 
 
==שתיים עשרה==
 
*[[שתיים עשרה]] - שנים עשר השבטים, י"ב חודשי השנה.
 
 
==שלוש עשרה==
 
*[[שלוש עשרה]] - מידות שהתורה נדרשת, מידות הרחמים, עלים בשושנה. בגימטריה אחד.
 
 
==ארבע עשרה==
 
*[[ארבע עשרה]] - "די" - ענינו של עני. מילוי המלכות וסדר ההשתלשלות.
 
 
==חמש עשרה==
 
*[[חמש עשרה]] - "י-ה", עשיר, גילוי של למעלה מסדר ההשתלשלות גורם לבנינה של המדינה החריבה - מלכות. בן חמש עשרה לגמרא.
 
 
==שש עשרה==
 
 
 
==שבע עשרה==
 
בגימטריה "טוב".
 
 
==שמונה עשרה==
 
בגימטריה "חי".
 
 
==תשע עשרה==
 
 
 
==עשרים==
 
כ"ף הוא ראשי תיבות כתר, והמילה עשרים היא בגימטריה כתר. בן עשרים לרדוף ולמכור בנכסי אביו.
 
  
 
==עשרים ואחד==
 
==עשרים ואחד==
שורה 95: שורה 8:
  
 
==עשרים ושתיים==
 
==עשרים ושתיים==
בך יברך ישראל.
+
בך יברך ישראל. אחד עשר בכפליים. המספר [[אחד עשרה]] מורה על הלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], וכ"ב הוא אחד עשר בכפליים המורה על הלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] שחודר ובא מההשתלשלות עצמו{{הערה|מבואר באריכות בש"פ יתרו תשנ"ב}}.
  
 
==עשרים ושלוש==
 
==עשרים ושלוש==
שורה 156: שורה 69:
 
==מאה==
 
==מאה==
 
מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.
 
מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.
 +
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־21:04, 28 ביולי 2020

בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.

מספר כתית למאור/מספרים
{{{תמונה}}}
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 29
30 40 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים


עשרים ואחד[עריכה]

אך טוב לישראל.

עשרים ושתיים[עריכה]

בך יברך ישראל. אחד עשר בכפליים. המספר אחד עשרה מורה על הלמעלה מסדר ההשתלשלות, וכ"ב הוא אחד עשר בכפליים המורה על הלמעלה מסדר ההשתלשלות שחודר ובא מההשתלשלות עצמו[1].

עשרים ושלוש[עריכה]

עשרים וארבע[עריכה]

כתבי הקודש. "כד" ותמלא כדה ותעל - בכ"ד ספרים.

עשרים וחמש[עריכה]

כה - נבואת שאר הנביאים.

עשרים ושש[עריכה]

בגימטריה שם הוי'.

עשרים ושבע[עריכה]

זך - מורה על בירור וזיכוך העולם (ובפרט בדור השביעי שבו יצרפו ויזככו רבים..).

עשרים ושמונה[עריכה]

כח.

עשרים ותשע[עריכה]

שלושים[עריכה]

מספר הימים בחודש מלא. שלושים יום קודם החג צריך להתחיל לעסוק בהלכות החג.

שלושים ואחת[עריכה]

גימטריא שם א-ל.

שלושים ושניים[עריכה]

ל"ב נתיבות חכמה.

שלושים ושלוש[עריכה]

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ל"ג בעומר.

שלושים ושש[עריכה]

ל"ו צדיקים נסתרים.

שלושים ותשע[עריכה]

ט"ל אורות טלך. ל"ט אבות מלאכות.

ארבעים ושניים[עריכה]

שם מ"ב, שם הוי' במילוי אל"פים.

ארבעים ותשע[עריכה]

מ"ט שערי בינה. מ"ט ימי העומר. שלימות בירור המידות.

חמישים[עריכה]

שער הנו"ן (חמישים שערי בינה).

חמישים ושתיים[עריכה]

שם ב"נ - שם הוי"ה במילוי ה"ה.

שישים[עריכה]

מבטל כל מיני רע.

שבעים[עריכה]

שלימות בירור המידות.

מאה[עריכה]

מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.

הערות שוליים

  1. מבואר באריכות בש"פ יתרו תשנ"ב