עריכת הדף "משה שניאורי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי משה שניאורי | |שם=רבי משה שניאורי | ||
− | |תמונה=הגהות הצצ להנחה.jpg | + | |תמונה=[[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|250px]] |
|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}} | |תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}} | ||
|תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]] | |תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]] | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
===ראשית חייו=== | ===ראשית חייו=== | ||
− | נולד ל[[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=158 ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ] שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.}}, או לדעה אחרת בשנת [[תקמ"ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]]{{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן, עמ' נ"א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין | + | נולד ל[[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=158 ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ] שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.}}, או לדעה אחרת בשנת [[תקמ"ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]]{{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן, עמ' נ"א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}. |
− | בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו [[החבריא קדישא]] להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא | + | בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו [[החבריא קדישא]] להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא ייעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}. |
בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע ל[[פטרבורג]] שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}. | בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע ל[[פטרבורג]] שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}. | ||
− | אביו שכר לו כ[[מלמד]] את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[משה מייזליש]] את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|דברי ימי | + | אביו שכר לו כ[[מלמד]] את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[משה מייזליש]] את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}. בנוסף היה לומד גם עם אביו{{הערה|ספר השיחות ת"ש, עמ' 158}} |
ב[[חנוכה]] [[תקנ"ח]] נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. | ב[[חנוכה]] [[תקנ"ח]] נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד".{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], נ"ז, א}}. | רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד".{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], נ"ז, א}}. | ||
− | הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר הזקן]]. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך | + | הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר הזקן]]. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך|אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר}}"}}{{הערה|שם=רשימות}}. |
ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}. | ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[שלשלת היחס]], פרק ג'.}}. | בשנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[שלשלת היחס]], פרק ג'.}}. | ||
− | בהקדמת השולחן ערוך | + | בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הוא חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז. |
[[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]] | [[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]] | ||
שורה 45: | שורה 45: | ||
=== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו === | === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו === | ||
זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] רשימת היומן - תרצ"א, עמ' רי"ב - רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר | זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] רשימת היומן - תרצ"א, עמ' רי"ב - רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר | ||
− | {{הערה|רשימת היומן שם, עמ' ריג.}} | + | {{הערה|רשימת היומן שם, עמ' ריג.}} והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו. |
− | [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה | + | [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי. |
ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה| ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.}}. | ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה| ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.}}. | ||
שורה 56: | שורה 56: | ||
בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}. | בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}. | ||
− | בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש" | + | בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר'משה לליובאוויטש".}}. |
בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}. | בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}. | ||
− | נפטר במהלך | + | נפטר במהלך נידודיו, ונקבר בעיר [[רודמיסל]]. |
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}. | ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}. | ||
שורה 67: | שורה 67: | ||
==גילוי סיפור חייו== | ==גילוי סיפור חייו== | ||
− | במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע | + | במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך}}. |
בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}. | בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}. | ||
− | בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז | + | בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}. |
− | מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. וכן בשיחת אדמו"ר הריי"צ | + | מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. וכן בשיחת אדמו"ר הריי"צ}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה [[תשובה]], הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה. |
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
− | * בתו, שרה רבקה, אשת הרב | + | * בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף |
::בניהם: | ::בניהם: | ||
− | :* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]] | + | :* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]] |
− | :* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816–819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}} | + | :* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816–819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}} |
:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}. | :* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}. | ||
* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}. | * בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}. |