הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי מנשכיז"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{להשלים|כל הערך=כן}}הרב מרדכי מנשכיז נולד | + | {{להשלים|כל הערך=כן}} |
| + | הרב '''מרדכי מנשכיז''' ([[תק"ב]] - [[ח' ניסן]] [[תק"ס]]) היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. | ||
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | נולד ב[[נסכיז']] בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מ[[טולצ'ין]]{{הערה|בן רבי לייבוש מנשכיז בן רבי ישעיה מקובל נכד ה[[מגלה עמוקות]]}} (סופר ומזכיר ב[[ועד ארבע ארצות|וועד ארבע ארצות]]), היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|המגיד מזלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו ב[[לשנוב]] שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם ב[[קובל]] (קוואלא) וב[[לודמיר]] ובשנת [[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו{{ הערה| מקורות ועדויות על מופתיו בספרים זיכרון טוב שבחי מוהר"ם ורשפי אש.}}. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל){{הערה| זיכרון טוב.}}. כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות. | ||
| − | היה | + | שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופולין סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו (1796) את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין, [[המגיד מקוזניץ]] והאוהב ישראל מאפטא. |
| + | |||
| + | נפטר בנסכיז' בח' בניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'. | ||
| + | |||
| + | == צאצאיו == | ||
| + | *רבי יוסף קצנלבוגן מ[[אוסטילוג|אוסטילה]] ([[ה'תקכ"ג]] - [[י"ח באלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר מ[[חסידות קוריץ|שפיטובקה]]. בנו היה רבי [[מרדכי מאוסטילה]]. | ||
| + | *רבי יעקב אריה שפירא מ[[קובל]] ([[תקל"ט]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תקצ"ז]]) | ||
| + | *רבי יצחק מנשכיז ([[ה'תקמ"ח]] - [[כ"א בשבט]] [[ה'תרכ"ח]]), חתן רבי מאיר בנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
| + | *(לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מ[[חסידות יאמפולה|סאטינוב]] | ||
| + | |||
| + | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־00:41, 30 במרץ 2023
הרב מרדכי מנשכיז (תק"ב - ח' ניסן תק"ס) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין[1] (סופר ומזכיר בוועד ארבע ארצות), היה תלמידו המובהק של המגיד מזלאטשוב ויחדיו נסעו למגיד ממעזריטש. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שבאוסטריה ועם הימים נתמנה לאב"ד בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת ה'תקמ"ט נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו[2]. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, החוזה מלובלין אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל)[3]. כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות.
שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופולין סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו (1796) את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ והאוהב ישראל מאפטא.
נפטר בנסכיז' בח' בניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'.
צאצאיו[עריכה]
- רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה (ה'תקכ"ג - י"ח באלול ה'תק"צ), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה.
- רבי יעקב אריה שפירא מקובל (תקל"ט - כ"ז באלול ה'תקצ"ז)
- רבי יצחק מנשכיז (ה'תקמ"ח - כ"א בשבט ה'תרכ"ח), חתן רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- (לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מסאטינוב
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בן רבי לייבוש מנשכיז בן רבי ישעיה מקובל נכד המגלה עמוקות
- ↑ מקורות ועדויות על מופתיו בספרים זיכרון טוב שבחי מוהר"ם ורשפי אש.
- ↑ זיכרון טוב.
