הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם והבה"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:מנחם והבה.jpg|ממוזער]] |
| − | הרב '''מנחם מענדל והבה''' (יליד שנת [[תשמ"ו]], 1985) הוא רב ו[[מו"צ]] | + | הרב '''מנחם מענדל והבה''' (יליד שנת [[תשמ"ו]], 1985) הוא רב ו[[מו"צ]] ב[[ירושלים]] וב[[כפר חב"ד]], ראש כולל אברכים ובית הוראה "[[כולל תורה שלימה|תורה שלמה]]" בירושלים וכולל הערב "אורח מנחם" כפר חב"ד, משמש כמו"צ במוקד ההלכה שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ומחבר ועורך ספרים תורניים. |
| − | ==תולדות | + | ==תולדות חיים== |
נולד ב[[חולון]] ב[[י"א כסלו]] [[תשמ"ו]], לאביו הרב טובי ולאמו מרת צפורה והבה. | נולד ב[[חולון]] ב[[י"א כסלו]] [[תשמ"ו]], לאביו הרב טובי ולאמו מרת צפורה והבה. | ||
בצעירותו למד בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | בצעירותו למד בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
| − | החל משנות בחרותו המוקדמות נמשך ללימוד ההלכה בכלל ולימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בפרט, ובכל סוגיא ישיבתית שלמד ביקש להבין את שיטתו של אדמו"ר הזקן בסוגיא הנלמדת. את חידושיו העלה על הכתב ופרסמם מעל גבי קבצים שונים. בשנות לימודו בכפר חב"ד, אף היה מבאי ביתו של המרא דאתרא, | + | החל משנות בחרותו המוקדמות נמשך ללימוד ההלכה בכלל ולימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בפרט, ובכל סוגיא ישיבתית שלמד ביקש להבין את שיטתו של אדמו"ר הזקן בסוגיא הנלמדת. את חידושיו העלה על הכתב ופרסמם מעל גבי קבצים שונים. בשנות לימודו בכפר חב"ד, אף היה מבאי ביתו של המרא דאתרא, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שקירבו עודדו והדריכו בלימוד ההלכה, והיו דנים שעות ארוכות במשא ומתן של הלכה. |
עם השלמת מסלול לימודיו יצא לשליחות בעיר לימא שבפרו וניהל את מכון הסמיכה במקום וסייע לפעילותו של שליח הרבי, הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שם גם הדפיס את ספרו הראשון "כרם מנחם" העוסק בחקרי הלכות בשו"ע אדמו"ר הזקן. | עם השלמת מסלול לימודיו יצא לשליחות בעיר לימא שבפרו וניהל את מכון הסמיכה במקום וסייע לפעילותו של שליח הרבי, הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שם גם הדפיס את ספרו הראשון "כרם מנחם" העוסק בחקרי הלכות בשו"ע אדמו"ר הזקן. | ||
| − | הוסמך לרבנות | + | הוסמך לרבנות על ידי הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], והינו בעל כושר לרבנות מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. כן עשה 'שימוש' להוראה אצל הרב יעקב מאיר שטרן והרב [[דב טברדוביץ]]. |
| − | ב[[תשס"ז]] התחתן עם חיה מושקא, בתו של הרב [[אלימלך אלעזר הלוי פרנקל]], רב ו[[מו"צ]] ב[[בני ברק]] | + | ב[[תשס"ז]] התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של הרב [[אלימלך אלעזר הלוי פרנקל]], רב ו[[מו"צ]] ב[[בני ברק]]. ב[[תשס"ח]] התמנה לראש המכון להוראה שעל ידי ישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] ובמקביל שימש כר"מ ומשפיע בישיבה הקטנה בעיר, בשנת תשע"א חלה במחלה קשה ממנה הבריא בניסי ניסים. בהמשך שימש מספר שנים כראש הכולל להוראה בגבעתיים, אשר בוגריו מכהנים פאר כראשי ישיבות וכוללים, ר"מים ושלוחים ברחבי הארץ והעולם, בשנת [[תשע"ד]] עבר לגור ב[[כפר חב"ד]] והתמנה גם לראש כולל הערב 'מענדל'ס שול' והחל לשמש כמו"צ בכפר. |
| − | החל משנת [[תשע"ה]] כותב מדור שבועי בהלכה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ומאז החל לפרסם בקביעות מאמרי הלכה למעשה ערוכים בשפה ברורה, לאחר מכן הצטרף ליוזמתו | + | החל משנת [[תשע"ה]] כותב מדור שבועי בהלכה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ומאז החל לפרסם בקביעות מאמרי הלכה למעשה ערוכים בשפה ברורה, לאחר מכן הצטרף ליוזמתו של ר' אמיר כהנא, מנהל ישיבת תומכי תמימים ברמת אביב, לכתוב "הלכה יומית" מתומצתת להפצה המונית בציבור הרחב, זאת בנוסף להיותו כתובת למענה הלכתי זמין ברוב שעות היום לציבור מבקשי ההלכה. |
| − | בראשית שנת [[תשע"ז]] ייסד את מכון "אורח מנחם" לחקר ההלכה והנחלתה | + | בראשית שנת [[תשע"ז]] ייסד את מכון "אורח מנחם" לחקר ההלכה והנחלתה על פי משנת חב"ד, ובאמצעותו מיסד את פועלו ההלכתי בכתיבת ספרי הלכה ומנהג ומענה הלכתי, כאשר כולל הערב בכפר חב"ד פועל גם תחת המכון. |
| − | לרב והבה ורעייתו | + | בשנת [[תשע"ט]] נתמנה לראש הכולל הגבוה להוראה "[[כולל תורה שלימה|תורה שלמה]]" ב[[ירושלים]] ובשלהי שנת תש"פ הקים בית הוראה על ידי הכולל. |
| + | |||
| + | לרב והבה ורעייתו ששה ילדים. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''כרם מנחם''' - על [[שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]]. | *'''כרם מנחם''' - על [[שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
*'''שו"ת 'חיים כהלכה'''' (עורך). | *'''שו"ת 'חיים כהלכה'''' (עורך). | ||
| − | *'''אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד (מעגל החיים)'''. | + | *'''[[אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד (מעגל החיים)]]'''. בהוצאת חזק |
| + | *'''הלכה בטעמה - דיני מוקצה''', טבת תשפ"ג | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''יוצאים לדרך חדשה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 64 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52-קידוש-בשעה-שביעית.pdf.pdf קידוש בשעה השביעית] {{אינפו}} {{PDF}} | |
| − | *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52- | + | *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63bc7a4595760_1673296453.pdf הלכה בטעמה - דיני מוקצה]''', טבת תשפ"ג {{PDF|}} |
| + | |||
{{מיון רגיל:והבה, מנחם}} | {{מיון רגיל:והבה, מנחם}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| + | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ראשי כוללים]] | [[קטגוריה:ראשי כוללים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] |
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | [[קטגוריה:מחברים תורניים]] | ||
| + | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ו]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:24, 21 במאי 2023
הרב מנחם מענדל והבה (יליד שנת תשמ"ו, 1985) הוא רב ומו"צ בירושלים ובכפר חב"ד, ראש כולל אברכים ובית הוראה "תורה שלמה" בירושלים וכולל הערב "אורח מנחם" כפר חב"ד, משמש כמו"צ במוקד ההלכה שעל ידי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ומחבר ועורך ספרים תורניים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בחולון בי"א כסלו תשמ"ו, לאביו הרב טובי ולאמו מרת צפורה והבה.
בצעירותו למד בישיבות אחי תמימים ראשון לציון וישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולקראת שנת הלימודים תשס"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
החל משנות בחרותו המוקדמות נמשך ללימוד ההלכה בכלל ולימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בפרט, ובכל סוגיא ישיבתית שלמד ביקש להבין את שיטתו של אדמו"ר הזקן בסוגיא הנלמדת. את חידושיו העלה על הכתב ופרסמם מעל גבי קבצים שונים. בשנות לימודו בכפר חב"ד, אף היה מבאי ביתו של המרא דאתרא, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, שקירבו עודדו והדריכו בלימוד ההלכה, והיו דנים שעות ארוכות במשא ומתן של הלכה.
עם השלמת מסלול לימודיו יצא לשליחות בעיר לימא שבפרו וניהל את מכון הסמיכה במקום וסייע לפעילותו של שליח הרבי, הרב שניאור זלמן בלומנפלד, שם גם הדפיס את ספרו הראשון "כרם מנחם" העוסק בחקרי הלכות בשו"ע אדמו"ר הזקן.
הוסמך לרבנות על ידי הרב זלמן נחמיה גולדברג, והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, והינו בעל כושר לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל. כן עשה 'שימוש' להוראה אצל הרב יעקב מאיר שטרן והרב דב טברדוביץ.
בתשס"ז התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של הרב אלימלך אלעזר הלוי פרנקל, רב ומו"צ בבני ברק. בתשס"ח התמנה לראש המכון להוראה שעל ידי ישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק ובמקביל שימש כר"מ ומשפיע בישיבה הקטנה בעיר, בשנת תשע"א חלה במחלה קשה ממנה הבריא בניסי ניסים. בהמשך שימש מספר שנים כראש הכולל להוראה בגבעתיים, אשר בוגריו מכהנים פאר כראשי ישיבות וכוללים, ר"מים ושלוחים ברחבי הארץ והעולם, בשנת תשע"ד עבר לגור בכפר חב"ד והתמנה גם לראש כולל הערב 'מענדל'ס שול' והחל לשמש כמו"צ בכפר.
החל משנת תשע"ה כותב מדור שבועי בהלכה בעיתון כפר חב"ד ומאז החל לפרסם בקביעות מאמרי הלכה למעשה ערוכים בשפה ברורה, לאחר מכן הצטרף ליוזמתו של ר' אמיר כהנא, מנהל ישיבת תומכי תמימים ברמת אביב, לכתוב "הלכה יומית" מתומצתת להפצה המונית בציבור הרחב, זאת בנוסף להיותו כתובת למענה הלכתי זמין ברוב שעות היום לציבור מבקשי ההלכה.
בראשית שנת תשע"ז ייסד את מכון "אורח מנחם" לחקר ההלכה והנחלתה על פי משנת חב"ד, ובאמצעותו מיסד את פועלו ההלכתי בכתיבת ספרי הלכה ומנהג ומענה הלכתי, כאשר כולל הערב בכפר חב"ד פועל גם תחת המכון.
בשנת תשע"ט נתמנה לראש הכולל הגבוה להוראה "תורה שלמה" בירושלים ובשלהי שנת תש"פ הקים בית הוראה על ידי הכולל.
לרב והבה ורעייתו ששה ילדים.
ספריו[עריכה]
- כרם מנחם - על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
- שו"ת 'חיים כהלכה' (עורך).
- אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד (מעגל החיים). בהוצאת חזק
- הלכה בטעמה - דיני מוקצה, טבת תשפ"ג
לקריאה נוספת[עריכה]
- יוצאים לדרך חדשה, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 64
קישורים חיצוניים[עריכה]
- קידוש בשעה השביעית
- הלכה בטעמה - דיני מוקצה, טבת תשפ"ג
