עריכת הדף "מלוה מלכה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 16: שורה 16:
  
 
==מנהגי הסעודה==
 
==מנהגי הסעודה==
בסעודה זו נהוג להזכיר את [[אליהו הנביא]] מצד כמה סיבות, אחת מהם: יש ספק הלכתי אם יכול לבוא בשבת לבשר הגאולה. אם כן כשחלפה השבת ולפי כולם יכול לבוא, אנו מזמינים אותו שיבוא. אך יש לדעת כי למעשה אמר הרבי שיכול לבוא בשבת, ובנוגע לספק - בין הקושיות והשאלות שאליהו יתרץ בגאולה תיהיה גם קושיא זו.
+
בסעודה זו נהוג להזכיר את [[אליהו הנביא]] היות ועל פי הלכה משיח לא יכול לבוא בשבת בגלל איסור [[תחום שבת]], ולכן מוצאי שבת הוא הזמן המתאים להזמין את אליהו הנביא לבוא ולבשר לנו על בואו של מלך המשיח.
  
נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו{{הערה|על פי השמועה{{מקור}}, אצל הרבי נהוג להדליק בעת הסעודה את כל האורות בבית.}}.
+
נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו{{הערה|על פי השמועה, אצל הרבי נהוג להדליק בעת הסעודה את כל האורות בבית.}}.
  
 
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו{{הערה|שו"ע אדה"ז סימן ש' סעיף ג'. על יסוד המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.}}.
 
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו{{הערה|שו"ע אדה"ז סימן ש' סעיף ג'. על יסוד המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.}}.
שורה 24: שורה 24:
 
[[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מה[[בעל שם טוב]], על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב{{הערה|כמו שיש הנוהגים להזכיר במוצאי שבת פעמים רבות את שמו של אליהו הנביא.}} או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - שבוודאי כוונתו לסיפור. מאז הייתה אחת הכלות נכנסת לרבי בכל מוצאי שבת, הוא היה מספר לה סיפור מהבעל שם טוב, והיא הייתה חוזרת על הסיפור לפני כולן{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמ' 173.}}.
 
[[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מה[[בעל שם טוב]], על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב{{הערה|כמו שיש הנוהגים להזכיר במוצאי שבת פעמים רבות את שמו של אליהו הנביא.}} או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - שבוודאי כוונתו לסיפור. מאז הייתה אחת הכלות נכנסת לרבי בכל מוצאי שבת, הוא היה מספר לה סיפור מהבעל שם טוב, והיא הייתה חוזרת על הסיפור לפני כולן{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמ' 173.}}.
  
לצד זאת, בשמועות וסיפורים{{הערה|חלק א' עמוד 4.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות{{הערה|בחצרות חסידיות אחרות זה מובאת אימרה זו בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] (ס' בית ישראל אות ז'): הרה"ק מרוז'ין זצ"ל אמר: "העולם אומרים כי כשמדברים במוצאי שבת מהבעל שם טוב זי"ע הוא סגולה לפרנסה, וכשמדברים מהרבי ר' זושא ומאחיו הרבי ר' אלימלך זי"ע - מאחד מהם הוא סגולה ליראת שמים ומאחד מהם סגולה לבנים. ואני אומר: לאו דווקא מהצדיקים הנ"ל. ולאו דווקא במוצאי שבת. ולאו דווקא בדברים אלו. אלא מכל הצדיקים כל זמן שמדברים מהם, זו סגולה לכל דבר".}}, כלומר שיש ענין לספר סיפור מהבעל שם טוב במוצאי שבת, אך מה שהפכו זאת לסגולה לפרנסה - זה לאו דווקא, אלא הרבה יותר מזה, ויש ענין לספר [[סיפורים צדיקים]] בכל עת.
+
לצד זאת, בשמועות וסיפורים{{הערה|חלק א' עמוד 4.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות{{הערה|בחצרות חסידיות אחרות זה מובאת אימרה זו בשם הרוז'ינער (ס' בית ישראל אות ז'): הרה"ק מרוז'ין זצ"ל אמר: "העולם אומרים כי כשמדברים במוצאי שבת מהבעל שם טוב זי"ע הוא סגולה לפרנסה, וכשמדברים מהרבי ר' זושא ומאחיו הרבי ר' אלימלך זי"ע - מאחד מהם הוא סגולה ליראת שמים ומאחד מהם סגולה לבנים. ואני אומר: לאו דווקא מהצדיקים הנ"ל. ולאו דווקא במוצאי שבת. ולאו דווקא בדברים אלו. אלא מכל הצדיקים כל זמן שמדברים מהם, זו סגולה לכל דבר".}}, כלומר שיש ענין לספר סיפור מהבעל שם טוב במוצאי שבת, אך מה שהפכו זאת לסגולה לפרנסה - זה לאו דווקא, אלא הרבה יותר מזה, ויש ענין לספר [[סיפורים צדיקים]] בכל עת.
  
 
==זמן התוועדות==
 
==זמן התוועדות==
שורה 36: שורה 36:
 
בשם רבי [[אלימלך מליז'נסק]] מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=203 טעמי המנהגים, עמוד קצ].}}.
 
בשם רבי [[אלימלך מליז'נסק]] מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&st=&pgnum=203 טעמי המנהגים, עמוד קצ].}}.
  
על דברי חז"ל בתנחומא: "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות וכבוד שבת דאורייתא", ודברי רש"י במסכת שבת{{הערה|קיט, ב.}} שאדם צריך לסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו שאינו צריך אלא לכזית משום שזהו כבוד השבת ללוות אותו בכניסתו וביציאתו, היו שכתבו{{הערה|בהסכמה לספר 'סדר מלוה מלכה', תשנ"ד.}} שסעודת מלווה מלכה שקולה כנגד אלף תעניות.
+
על דברי חז"ל בתנחומא: "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות וכבוד שבת דאורייתא", ודברי רש"י במסכת שבת {{הערה|קיט, ב.}} שאדם צריך לסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו שאינו צריך אלא לכזית משום שזהו כבוד השבת ללוות אותו בכניסתו וביציאתו, היו שכתבו{{הערה|בהסכמה לספר 'סדר מלוה מלכה', תשנ"ד.}} שסעודת מלווה מלכה שקולה כנגד אלף תעניות.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
*[[סעודת משיח]]
 
*[[סעודת משיח]]
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''אלבום המל"מ נפתח''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 49
 
*הרב יוחנן גוראריה, '''לספר סיפור על הבעל שם טוב במוצאי שבת''', שבועון כפר חב"ד גליון 1904 עמוד 55
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)