עריכת הדף "מלאכת לש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ודעת ספר התרומה וסיעתו שהלכה כרבי שחייב משעת נתינת המים, ומכל מקום גם לדבריו אסורה הלישה עצמה. מלבד זאת יש עוד שורה ארוכה של פוסקים (כגון הרמב"ן) שסוברים שאפילו לרבי יוסי בר יהודה, שסובר שאינו חייב אלא משעת הגיבול, אין זה אלא בדבר ששייך בו גיבול, אבל דבר שאין שייך בו גיבול אסור אפילו לתת בו את המים. | ודעת ספר התרומה וסיעתו שהלכה כרבי שחייב משעת נתינת המים, ומכל מקום גם לדבריו אסורה הלישה עצמה. מלבד זאת יש עוד שורה ארוכה של פוסקים (כגון הרמב"ן) שסוברים שאפילו לרבי יוסי בר יהודה, שסובר שאינו חייב אלא משעת הגיבול, אין זה אלא בדבר ששייך בו גיבול, אבל דבר שאין שייך בו גיבול אסור אפילו לתת בו את המים. | ||
| − | ולמעשה פסק השו"ע שמעיקר הדין הלכה כרוב הפוסקים שאינו חייב עד שיגבל, ואילו הכרעתו של | + | ולמעשה פסק השו"ע שמעיקר הדין הלכה כרוב הפוסקים שאינו חייב עד שיגבל, ואילו הכרעתו של אדה"ז אינה מצויה בידינו (משום שחסר בשו"ע אדה"ז מסעיף זה). |
===גיבול בשאר מאכלים=== | ===גיבול בשאר מאכלים=== | ||
אחת הנפקותות בין רבי יוסי ברבי יהודה לרבי יהודה הנשיא היא אם מותר לגבל שאר מאכלים, שהרי אם הגיבול הוא רק כשהבצק נעשה גוף אחד ממש אם כן דבר זה שייך רק בבצק קמח שנעשה גוף אחד, אך אם בנתינת המים כבר יש חיוב אם כן אין שום חילוק בין קמח לחרדל וכל שאר המאכלים. | אחת הנפקותות בין רבי יוסי ברבי יהודה לרבי יהודה הנשיא היא אם מותר לגבל שאר מאכלים, שהרי אם הגיבול הוא רק כשהבצק נעשה גוף אחד ממש אם כן דבר זה שייך רק בבצק קמח שנעשה גוף אחד, אך אם בנתינת המים כבר יש חיוב אם כן אין שום חילוק בין קמח לחרדל וכל שאר המאכלים. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
אבל תבואה שלא הביאה שליש, שקלו אותה ואחר כך טחנו אותה גסה והרי היא כחול, והיא הנקראת שתיתא מותר לגבל ממנה בחומץ וכיוצא בו אפילו הרבה בבת אחת, והוא שיהיה הגיבול רך, אבל קשה אסור מפני שנראה כלש (אלא אם כן מגבל מעט מעט כמו שנתבאר בקלי) ואפילו ברך צריך לשנות מעט אם עושה הרבה בבת אחת, כיצד נותן את השתיתא ואחר כך נותן את החומץ אם הוא מקום שרגילין בו בחול ליתן החומץ תחלה, ובמקום שרגילין בחול ליתן השתיתא תחלה יתנו בשבת החומץ תחלה." עד כאן שיטה ראשונה של רבי יוסי ברבי יהודה, כפי פרשנותם של [[הרמב"ם]] וה[[רא"ש]]. | אבל תבואה שלא הביאה שליש, שקלו אותה ואחר כך טחנו אותה גסה והרי היא כחול, והיא הנקראת שתיתא מותר לגבל ממנה בחומץ וכיוצא בו אפילו הרבה בבת אחת, והוא שיהיה הגיבול רך, אבל קשה אסור מפני שנראה כלש (אלא אם כן מגבל מעט מעט כמו שנתבאר בקלי) ואפילו ברך צריך לשנות מעט אם עושה הרבה בבת אחת, כיצד נותן את השתיתא ואחר כך נותן את החומץ אם הוא מקום שרגילין בו בחול ליתן החומץ תחלה, ובמקום שרגילין בחול ליתן השתיתא תחלה יתנו בשבת החומץ תחלה." עד כאן שיטה ראשונה של רבי יוסי ברבי יהודה, כפי פרשנותם של [[הרמב"ם]] וה[[רא"ש]]. | ||
| − | לאחר מכן מביא | + | לאחר מכן מביא אדה"ז את דעת רבי יוסי בר יהודה לפי פרשנות ה[[תוספות]], [[רשב"א]] ועוד: "ויש חולקין על כל זה ואומרים שאין חילוק בין דברים שהם בני גיבול לדברים שאינן בני גיבול, ובכולן חייב בנתינת [[מים]] לבד, או אחד משאר משקין ומי פירות אף על פי שלא גיבל כלל, כי נתינת המים זהו גיבולו, אלא אם כן הגיבול הוא רך שאז אין כאן לישה כלל, ואין איסורו אלא מדברי סופרים והתירוהו לצורך השבת על ידי שינוי שיתבאר בין בדברים שהם בני גיבול בין בדברים שאינן בני גיבול, ולפיכך בין קלי בין שתיתא אסור ליתן בהם המשקה בשבת אפילו בשינוי מדרך החול, אלא אם כן הוא גיבול רך שאז מותר ליתן בשינוי דהיינו ליתן השתיתא תחלה ואחר כך החומץ במקום שזהו שינוי או להפך במקום שההפך הוא שינוי, וכשנותן בשינוי מותר לגבל אפילו הרבה בבת אחת כיון שהוא גיבול רך, אבל גיבול עב אסור בכל ענין משום לש, אלא אם כן נתן המשקה כבר מבעוד יום, אזי מותר לגבל בשבת (מעט מעט), בין בקלי בין בשתיתא". |
ולפי סברא הראשונה חרדל שלשו מערב שבת יכול לערבו במשקה למחר בין ביד, בין בכף וליתן לתוכו דבש ובלבד שלא יטרוף בכח אלא מערבו מעט מעט. | ולפי סברא הראשונה חרדל שלשו מערב שבת יכול לערבו במשקה למחר בין ביד, בין בכף וליתן לתוכו דבש ובלבד שלא יטרוף בכח אלא מערבו מעט מעט. | ||
