הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר רפאל'ס"
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אשה {{מונחון|עגונה|כלומר: אישה שבעלה נעלם ולא יודעים אם הוא מת או חי ועל כן נאסר עליה להתחתן עם איש אחר}} ש[[אדמו"ר הזקן]] שלחה אליו על מנת שר' מאיר יעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים מצא את בעלה האובד (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא. | אשה {{מונחון|עגונה|כלומר: אישה שבעלה נעלם ולא יודעים אם הוא מת או חי ועל כן נאסר עליה להתחתן עם איש אחר}} ש[[אדמו"ר הזקן]] שלחה אליו על מנת שר' מאיר יעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים מצא את בעלה האובד (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא. | ||
| − | המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל [[אדמו"ר הזקן]] בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוף כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר מאמר | + | המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל [[אדמו"ר הזקן]] בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוף כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר מאמר ח 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדמו"ר הזקן נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ונעשה לחסידו המובהק{{הערה|1= הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 144.}}. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־21:58, 2 בפברואר 2016
הרב מאיר (רפאל'ס) יפה היה מנכבדי העיר ווילנא, ומפרנסיה.
בעיצומם של ימי מלחמת המתנגדים בחסידות, נעשה ר' מאיר לחסיד של אדמו"ר הזקן, וזאת בעקבות שני מעשיות שהיה עד להם, וכפי שסיפר אדמו"ר הרש"ב:
אשה עגונה שאדמו"ר הזקן שלחה אליו על מנת שר' מאיר יעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך כאשר בעקבות תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים מצא את בעלה האובד (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא.
המעשה השני היה ששני יהודים מעירו פנו אל אדמו"ר הזקן בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. לבסוף כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המניסטר להבהיר לו את פשר מאמר ח 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדמו"ר הזקן נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ונעשה לחסידו המובהק[1].
הערות שוליים
- ↑ הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים (תורה), עמ' 144.
