כפורת
הכפורת היא חלקו העליון של ארון העדות.
הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח.
הכפורת הונחה על דפנות שני הארונות הפנימיים.
גובה דפנות הארון החיצוני (טפח מעל דפנות הארונות הפנימיים), הסתיר את עובי הכפורת כך שרק זר הזהב של הארון בלט מעל הכפורת.
תוכן עניינים
האם היה כלי בפני עצמו
לדעת הרמב״ן הכפורת היא פרט וחלק מהארון, ודוקא כשהכפורת מונחת על הארון אז הארון בשלימותו- ומוסיף הרבי: ויש לומר שהוא על דרך כהארון גופא שהוא עשוי משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון — עד״ז הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון.
ולדעת רש״י הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.[1]
הכרובים
מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה.
הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח[2]. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת.
קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת השפע מלמעלה[3].) כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד [4].
מקורות
- חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). חב"ד אינפו
- התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.
