הבדלים בין גרסאות בדף "יקב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הפניה לדף יין#ייצור היין)
תגית: הפניה חדשה
 
(הסרת ההפניה לדף יין#ייצור היין)
תגית: הסרת הפניה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[יין#ייצור היין]]
+
'''יקב''' הוא שם הבור שלפני הגת. היינו, הגת הוא הבור בו דורכים את הענבים והיקב הוא הבור התחתון אליו זב המיץ.
 +
 
 +
== השיתין שבבית המקדש קרויים יקב==
 +
השיתין הם בור חצוב מתחת למקדש, דרכו יורד היין שמנסכים על המזבח מטה מטה עד התהום. אומר רש"י"{{הערה|ישעיהו ה' ב'.}}, שבשם המושאל '''כל''' בור חצוב נקרא יקב: ש"כל יקב שבמקרא לשון בור הוא" (כמו לדוגמא "עד יקבי המלך"{{הערה|שם=זכריה|זכריה יד י׳.}} שתרגם יונתן "עד שיחיא דמלכא", והכוונה לעומק האוקינוס). והבור החצוב '''העיקרי''' הם השיתין תחת המזבח שבמקדש - כמו שנאמר "וגם יקב חצב בו"{{הערה|שם=זכריה}}. ואמרו חז"ל{{הערה|סוכה מט ע"א: שיתין מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"{{הערה|שיה"ש ז ב.}}. חמוקי ירכיך - אלו השיתין, כמו חלאים - שמחוללין ויורדין עד התהום, מעשה ידי אמן - זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא.}}, שהכוונה ב"חצב" היא למי שבכוחו לחצוב – היינו הקב"ה{{הערה|כי בור כזה אינו בידי אדם לעשותו - שהם חצובים ומגיעים עד התהום.}}. שאת  השיתין ברא ה' בשעת בריאת העולם, מוכנים ליום שמעליהם יבנה המזבח.
 +
 
 +
==יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה==
 +
בחסידות מובא פעמים רבות מאמר הזוהר{{הערה|רע"מ משפטים קט"ז סע"א.}} שיק"ב הוא ראשי תיבות "יחוד קדושה ברכה". העניין הכללי בזה הוא המשכת העליון אל מקום התחתון (על דרך שהיין יורד מהגת אל היקב), אלא שבפרטות יש בזה כמה הסברים.
 +
 
 +
===דרגתם בעולמות===
 +
כתב הרב משה זכות על הזוהר{{הערה|בפרשת עקב.}}, שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.}}, שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא סובב כל עלמין, וברכה ממלא כל עלמין. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד.
 +
 
 +
===יחוד הוי' ואלוקים===
 +
להסבר זה עניין היקב הוא "תירושי" המשמח אלוקים{{הערה|ספר שופטים ט' יג.}}: תירושי הוא שם ה', והוא משמח את "אלוקים" (מדת הצמצום). הגבורות דקדושה (אלוקים) חפצן ותשוקתן להתמתק ע"י גילוי מדת החסד והרחמים, כי אינן דינים גמורים כמו גבורות שלמטה{{הערה|אוה"ת נ"ך  קמ"ז.}}, ועל כן הן "שמחות" כאשר יורד ומתגלה בהן מדת החסד (שהיא שם ה'{{הערה|ראה לדוגמא שעהיוה"א פרק ד', דמאחר ושם הוי' הוא בחינת משפיע לכן עניינו הכללי חסד.}}.
 +
 
 +
===ע"י יחוד וקדושה נמשכת הברכה===
 +
הרבי הצ"צ מסביר{{הערה|אוה"ת בראשית ג תקנט.}} שהראשי תיבות של יק"ב 'יחוד קדושה ברכה' רומזים גם ליחוד שבקריאת שמע וקיום המצוות:
 +
 
 +
'''יחוד קדושה''' הוא קריאת שמע (יחוד) הממשיך את ה'קדושה'.
 +
 
 +
'''ברכה''' הוא שע"י קבלת עול מלכות שמים ומצות ממשיכים הברכה.
 +
 
 +
וכן ישנו הסבר קרוב לזה, שצדיק באמונתו יחיה: מי שמקיים מצוות נקרא 'צדיק', וע"י קיום המצוות נמשכת חיות באמונה{{הערה|אוה"ת ד"ה וידעת היום}}.
 +
 
 +
ראה גם [[יין#ייצור היין|ייצור היין]]
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 +
[[קטגוריה: מושגים במבט החסידות]]

גרסה מ־23:57, 25 ביוני 2023

יקב הוא שם הבור שלפני הגת. היינו, הגת הוא הבור בו דורכים את הענבים והיקב הוא הבור התחתון אליו זב המיץ.

השיתין שבבית המקדש קרויים יקב

השיתין הם בור חצוב מתחת למקדש, דרכו יורד היין שמנסכים על המזבח מטה מטה עד התהום. אומר רש"י"[1], שבשם המושאל כל בור חצוב נקרא יקב: ש"כל יקב שבמקרא לשון בור הוא" (כמו לדוגמא "עד יקבי המלך"[2] שתרגם יונתן "עד שיחיא דמלכא", והכוונה לעומק האוקינוס). והבור החצוב העיקרי הם השיתין תחת המזבח שבמקדש - כמו שנאמר "וגם יקב חצב בו"[2]. ואמרו חז"ל[4], שהכוונה ב"חצב" היא למי שבכוחו לחצוב – היינו הקב"ה[5]. שאת השיתין ברא ה' בשעת בריאת העולם, מוכנים ליום שמעליהם יבנה המזבח.

יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה

בחסידות מובא פעמים רבות מאמר הזוהר[6] שיק"ב הוא ראשי תיבות "יחוד קדושה ברכה". העניין הכללי בזה הוא המשכת העליון אל מקום התחתון (על דרך שהיין יורד מהגת אל היקב), אלא שבפרטות יש בזה כמה הסברים.

דרגתם בעולמות

כתב הרב משה זכות על הזוהר[7], שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה הרבי הצ"צ[8], שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא סובב כל עלמין, וברכה ממלא כל עלמין. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד.

יחוד הוי' ואלוקים

להסבר זה עניין היקב הוא "תירושי" המשמח אלוקים[9]: תירושי הוא שם ה', והוא משמח את "אלוקים" (מדת הצמצום). הגבורות דקדושה (אלוקים) חפצן ותשוקתן להתמתק ע"י גילוי מדת החסד והרחמים, כי אינן דינים גמורים כמו גבורות שלמטה[10], ועל כן הן "שמחות" כאשר יורד ומתגלה בהן מדת החסד (שהיא שם ה'[11].

ע"י יחוד וקדושה נמשכת הברכה

הרבי הצ"צ מסביר[12] שהראשי תיבות של יק"ב 'יחוד קדושה ברכה' רומזים גם ליחוד שבקריאת שמע וקיום המצוות:

יחוד קדושה הוא קריאת שמע (יחוד) הממשיך את ה'קדושה'.

ברכה הוא שע"י קבלת עול מלכות שמים ומצות ממשיכים הברכה.

וכן ישנו הסבר קרוב לזה, שצדיק באמונתו יחיה: מי שמקיים מצוות נקרא 'צדיק', וע"י קיום המצוות נמשכת חיות באמונה[13].

ראה גם ייצור היין

הערות שוליים

  1. ישעיהו ה' ב'.
  2. 2.0 2.1 זכריה יד י׳.
  3. שיה"ש ז ב.
  4. סוכה מט ע"א: שיתין מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"[3]. חמוקי ירכיך - אלו השיתין, כמו חלאים - שמחוללין ויורדין עד התהום, מעשה ידי אמן - זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא.
  5. כי בור כזה אינו בידי אדם לעשותו - שהם חצובים ומגיעים עד התהום.
  6. רע"מ משפטים קט"ז סע"א.
  7. בפרשת עקב.
  8. אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.
  9. ספר שופטים ט' יג.
  10. אוה"ת נ"ך קמ"ז.
  11. ראה לדוגמא שעהיוה"א פרק ד', דמאחר ושם הוי' הוא בחינת משפיע לכן עניינו הכללי חסד.
  12. אוה"ת בראשית ג תקנט.
  13. אוה"ת ד"ה וידעת היום