הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק מנחם מענדל ליס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 25: שורה 25:
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*חתנו, הרב [[שמואל בוגרד]] - [[הרצליה]]
 
*נכדו, הרב [[אפרים בוגרד]] - רב קהילת חב"ד בשכונת רמות ב', ירושלים
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־17:58, 14 באוקטובר 2015

ר' יצחק מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על

החסיד יצחק מענדל ליס (?-תשס"ה) היה ממייסדי הישוב החב"די בכפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד במשך עשרות שנים.

תולדות חיים

נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין. גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימיש גם כמשפיע בישיבת תו"ת בוורשא) בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא. כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשא. למד בישיבה עד שנת תרצ"ט (אז היה צריך לשרת בצבא וע"י ברכת אדמו"ר מהוריי"צ (שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה) כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בווילנא החליט להצטרף לחבריו. וכשחצה את הגבול נתפס ושוחרר כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מעשר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפילו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר. (במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם) בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת ת"שד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו. בשנת תש"ו יצא את רוסיא לאחר תלאןת ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה. בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"ץ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש. כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"ץ. בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד. בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המדכיר הרישמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלנותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, וכשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין. בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!). בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים). וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר הישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות. נפטר בח' שבט ה'תשס"ח והוא בן פ"ו לחייו תנצב"ה אמן.

משפחתו

קישורים חיצוניים