יצחק מנחם מענדל ליס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על

החסיד יצחק מנחם מענדל ליס (תרע"ח - תשס"ה) היה ממייסדי הישוב החב"די בכפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד במשך שנים רבות.

תולדות חיים[עריכה]

ילדותו[עריכה]

נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ-50 ק"מ מוורשה), פולין.

גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימש גם כמשפיע בישיבת תומכי תמימים וורשא.

בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי כשבאו לבקר בוורשא.

כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשא.

למד בישיבה עד שנת תרצ"ט, אז היה צריך לשרת בצבא ועל ידי ברכת אדמו"ר הריי"צ שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה.

בשנות השואה[עריכה]

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בוילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר. כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מאסר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפיליו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.

(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)

בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת תש"ד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.

בשנת תש"ו יצא את רוסיא. לאחר תלאות ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.

לארץ הקודש[עריכה]

בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"צ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.

כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"ץ.

בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.

בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר).

מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.

בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).

בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).

וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר הישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.

נפטר בח' שבט ה'תשס"ה והוא בן 86.

צאצאיו[עריכה]

  • משפחת ליס
  • משפחת בוגרד
  • משפחת זיסמן
  • משפחת הרשקופ
  • משפחת פרידמן

קישורים חיצוניים[עריכה]