הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב אליעזר פרידריך"
| שורה 17: | שורה 17: | ||
היה נוסע לעיתים תכופות ל[[אמסטרדם]] שבהולנד ולערוך התוועדויות ושיעורים בהם קירב צעירים לחסידות, וסייע בתרגום שיחות קודש של הרבי לשפת המקום. | היה נוסע לעיתים תכופות ל[[אמסטרדם]] שבהולנד ולערוך התוועדויות ושיעורים בהם קירב צעירים לחסידות, וסייע בתרגום שיחות קודש של הרבי לשפת המקום. | ||
| − | בשעה שסייע בהקמת תלמוד תורה חב"די באמסטרדם, זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה{{הערה|גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט.}}. | + | בשעה שסייע להרב [[אורי יהודה כהן]] בהקמת תלמוד תורה חב"די באמסטרדם, זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה{{הערה|גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט.}}. |
כאשר דיווח לרבי על מסירת שיעור קבוע בפני קבוצות נשים, הורה לו הרבי שבשל אופי אוכלוסיית הנשים יש להקדיש חלק מזמן השיעור כדי לתת להן את האפשרות לשאול שאלות במטרה לעניין אותן יותר ולמשוך אותן לשיעורים{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד פד אגרת ב'תרצז.}}. | כאשר דיווח לרבי על מסירת שיעור קבוע בפני קבוצות נשים, הורה לו הרבי שבשל אופי אוכלוסיית הנשים יש להקדיש חלק מזמן השיעור כדי לתת להן את האפשרות לשאול שאלות במטרה לעניין אותן יותר ולמשוך אותן לשיעורים{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד פד אגרת ב'תרצז.}}. | ||
גרסה מ־15:49, 27 ביולי 2023
הרב יעקב אליעזר פרידריך (יליד תרפ"ב), הוא זקן חסידי חב"ד, מרבני קהילת חב"ד באנטוורפן שבבלגיה, ממייסדי וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת שבע מצוות בני נח.
תולדות חיים
נולד בי"א חשון תרפ"ב באירופה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשניה, כאשר זמן קצר קודם לידתו עזב אביו את דרך התורה והמצוות, ובעודו ילד רך בגיל שש בלבד נטש אביו את המשפחה והותיר אותו אצל איכר קתולי.
כעבור תלאות שונות, אימצה אותו משפחת שומרת תורה ומצוות באנטוורפן, שגאלה אותו מידי המשפחה הקתולית שם השאיר אותו אביו.
במקביל ללימודיו, נאלץ לשמש במקביל כשוליית צורף כדי שלא ליפול לנטל על הקהילה במימון לימודיו.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, נכשל בנסיון להימלט מבלגיה, ונותר באנטוורפן שנכבשה על ידי הנאצים, והיה עד לראשית הגירוש וההשמדה של יהדות הולנד. כיון ששמע את הזוועות המתחוללות במדינות השכנות, לא נשמע להוראות המשטרה היהודית והתחבא לאורך כל התקופה מעין רואים וניצל בניסים מידי הנאצים.
לאחר סיום המלחמה נותר באנטוורפן, וקבע את מגוריו במרכז העיר שם היה מהדמויות המרכזיות בקהילה היהודית המתחדשת.
התקרב לחסידות בין השאר על ידי הרב משה צחובל, וזכה לחוויות אישיות וניסים הן עם אדמו"ר הריי"צ והן עם הרבי.
היה נוסע לעיתים תכופות לאמסטרדם שבהולנד ולערוך התוועדויות ושיעורים בהם קירב צעירים לחסידות, וסייע בתרגום שיחות קודש של הרבי לשפת המקום.
בשעה שסייע להרב אורי יהודה כהן בהקמת תלמוד תורה חב"די באמסטרדם, זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה[1].
כאשר דיווח לרבי על מסירת שיעור קבוע בפני קבוצות נשים, הורה לו הרבי שבשל אופי אוכלוסיית הנשים יש להקדיש חלק מזמן השיעור כדי לתת להן את האפשרות לשאול שאלות במטרה לעניין אותן יותר ולמשוך אותן לשיעורים[2].
הרב פרידריך כיום הוא מזקני קהילת חב"ד באנטוורפן שבבלגיה, ממייסדי וחבר הנהלת תלמוד תורה חב"ד באמסטרדם, ופעיל בהפצת שבע מצוות בני נח.
ספרו
- By the Hand of Hashem (ביד השם), הוצאת פלדהיים אלול תש"פ (יצא גם בתרגום לעברית בשנת תשע"ט תחת השם הושענא נפש מבהלה ובתרגום לאידיש תחת השם אליין אויפן פראנט)
משפחתו
- בנו, ר' ישראל סאנדל פרידריך - אנטוורפן (נפטר בב' אייר תשס"ט)
- בנו, ר' אברהם פרידריך - מנצ'סטר
- בתו מרת אדלר - לונדון
- בתו, מרת גולדמן - בורו פארק
לקריאה נוספת
- אוד מוצל מבריסל, שבועון כפר חב"ד גליון 1991 - פרשת ויגש תשפ"ג
- הושענא נפש מבהלה, זכרונות רבי יעקב פריעדריך, הוצאת תפארת, חשוון תשע"ט. (על התקשרותו לרבי הריי"צ ולרבי, מסופר בפרק שלושה עשר: "קשר וקרבה לאדמור"י ליובאוויטש").
קישורים חיצוניים
- מכתבים שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, ל' תשרי תשפ"ג
