הבדלים בין גרסאות בדף "ים המלח"
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) מ (תמים של הרבי העביר את הדף משתמש:תמים של הרבי/ים המלח לשם ים המלח בלי להשאיר הפניה: ערך עם המון דברים שהוספתי (אפשר להסתכל) וזה סיבה טובה כדי להעבירו. נא לא להעבירו עוד פעם!!!!!) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
כמו כן מקיים השליח 'כינוס השלוחים אזורי' במלון קיסר שבים המלח. | כמו כן מקיים השליח 'כינוס השלוחים אזורי' במלון קיסר שבים המלח. | ||
| + | |||
| + | בשנת תשפ"ד במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] ניהל גם את בית ספר [[שלהבות חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 2045 כ"ב שבט}}. | ||
===שלוחים=== | ===שלוחים=== | ||
גרסה מ־00:58, 5 במאי 2024
יַם הַמֶּלַח הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין שפך לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם. הוא זוכה לתיירות בין השאר בשל האפשרות המפורסמת לצוף בקלות על פני מימיו. ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח).
תוכן עניינים
מקורו בתורה
ים המלח מוזכר לראשונה בספר בראשית פרק יד פסוק ג',""עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"" כמקום בו התרחשה מלחמת ארבעת המלכים את החמישה. הוא מופיע בשם "יָם הַמֶּלַח", המכונה גם "עֵמֶק הַשִׂדִּים" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת זפת או חימר). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר" [1]. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים צוער, סדום ועמורה (בהן התרחש סיפור לוט). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל[2]. הים נזכר במקרא גם בשם "ים הערבה'[3] ובשם "הים הקדמוני"[4], מלשון "קדם" (מזרח), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון אחרית הימים של יחזקאל, מנובא כי מי הימה (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש[5].
הים נזכר בספרות התלמודית ובמדרש. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו [6]. כמו כן במקומות רבים בתלמוד[7] מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים האסורים בהנאה ומיועדים לאיבוד.
בית חב"ד ים המלח
בשנת תשנ"ה הגיע לים המלח הרב שמעון אלהרר, כשעבד בתור משגיח במלון 'נירוונה'. הוא גילה את הפוטנציאל הגדול שהיה במקום, יחד עם זאת שלא פעל שם עדיין שליח, ובעקבות תשובת הרבי אליו באגרות קודש[8]. הפעילות הראשונה שלו הייתה בחנוכה ולאחר מכן בפורים.
בשנת תשס"ג החל לפעול כשליח רישמי במקום ושם הוא בנה קשרים חמים והקים מערך ארגון מבוסס עם מאות עובדי האזור.
אחד המרכזים המוטיבים של השליחות אלו שיעורי התורה. שיעור מיוחד מתקיים במלון 'רויאל' בו נוטלים חלק אנשי הסגל הניהולי של המלון. הרב אלהרר לוקח סוגיות בפרשת השבוע ומבאר אותם בבהירות.
ישנם גם שיעורים שמתקיימים במשרדיהם של מנכ"לים, ובכירים במלון, ובנוסף מוסר השליח שיעורים בבתי הכנסת השונים במלונות.
מדי בוקר מוצבים שני דוכנים קבועים להנחת תפילין בקניון 'פטרה ועין התכלת'. לפעמים עומדים שם בחורים או השליח עצמו, ומזכים את הרבים. הדלפק עשוי מעץ והוא מעוצב בצורה מרהיבה, כשמעליו שלט 'רגע של אור'.
כמו כן מקיים השליח 'כינוס השלוחים אזורי' במלון קיסר שבים המלח.
בשנת תשפ"ד במהלך מלחמת חרבות ברזל ניהל גם את בית ספר שלהבות חב"ד[9].
שלוחים
שליח הרבי לחוף ים המלח ורב אתר המצדה הוא הרב שמעון אלהרר.
