הבדלים בין גרסאות בדף "יום הילולא"
מ (החלפת טקסט – "קודשא בריך היא" ב־"קודשא בריך הוא") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועיניים לראות, ואז "קאי איניש אדעתיה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 33.}} | ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועיניים לראות, ואז "קאי איניש אדעתיה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 33.}} | ||
| − | |||
== החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] == | == החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] == | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" (הגנן עצמו נכנס לגינתו) - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה. | כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" (הגנן עצמו נכנס לגינתו) - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה. | ||
| − | אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] | + | אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|1=בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}} |
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[יום הילולא (מנהגים)]] | *[[יום הילולא (מנהגים)]] | ||
| + | *[[יארצייט]] | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''יום ההילולא''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 36 | ||
| + | *'''קדיש או תחנון?''', סקירה על המנהגים הנובעים מהיחס השונה למהות יום היארצייט של צדיקים, 'המבשר תורני' פרשת קורח עמוד יח | ||
| + | *{{אוצר החכמה||מליצי יושר|25848}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־11:53, 5 ביוני 2023
יום הילולא, שמשמעותו בארמית הוא יום חג, הוא היום בו נפטר הצדיק, ובו ביום מדי שנה בשנה עולה נשמתו למדרגה גבוהה יותר בעולם העליון.
ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועיניים לראות, ואז "קאי איניש אדעתיה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.[1]
תוכן עניינים
החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ורבי שמעון בר יוחאי[עריכה]
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית[2], ואילו ל"ג בעומר הוא יום הילולא, שהוא ענין של שמחה[3].
כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן המשכן שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה גילוי אלקות, "דגננא בעצמו עאל בגנתא" (הגנן עצמו נכנס לגינתו) - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.
אך הסתלקות רשב"י שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד דקודשא בריך הוא ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר בזהר[4] שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.[5]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- יום ההילולא, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 36
- קדיש או תחנון?, סקירה על המנהגים הנובעים מהיחס השונה למהות יום היארצייט של צדיקים, 'המבשר תורני' פרשת קורח עמוד יח
- מליצי יושר, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרבי עובר לפני העמוד ביום היארצייט של אביו וידאו מתאריך כ' מנחם אב תשל"ה
י"ז בשבט תשע"ד
