הבדלים בין גרסאות בדף "יהושע בן נון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 27: שורה 27:
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
 
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
 +
[[קטגוריה:נשמות מאצילות]]
 
[[קטגוריה:נשיאי דור]]
 
[[קטגוריה:נשיאי דור]]
 
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
 
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]

גרסה אחרונה מ־01:20, 24 במרץ 2024

מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון
איור המתאר את מעמד הפלת חומות יריחו על ידי יהושע בן נון

יהושע בן נון היה משמשו ותלמידו המובהק של משה רבינו, ונתמנה על ידי משה בציווי הקב"ה, להתמנות למנהיג ישראל אחרי פטירתו. הנהגתו על עם ישראל מתוארת בעיקר בב.

מנהיג יחיד[עריכה]

למרות שבדורות המאוחרים יותר מקובל היה שמשרת המנהיג הייתה מחולקת בין נשיא סנהדרין לבין האב"ד, שבעוד שנשיא הסנהדרין היה המנהיג בתחום התורתי והכריע את כל הספקות, היה האב"ד המנהיג בתחומים האחרים של כלל ישראל[1] - למרות זאת היה יהושע המנהיג היחיד שבדורו.

הרבי מסביר כי הסיבה לכך היא, שבשונה למסירת התורה בכל הדורות, שהייתה באופן של "קבלה" מהחכם ובני דורו, בשונה מכך הייתה מסירת התורה ממשה ליהושע, והיא הייתה באופן של "מסירת התורה", ויהושע היה בדרגה מלאה של נשיא שהוא כמלך ממש, מכיון שהתורה בדורו הייתה על ידו בלבד, וכמשה רבינו עצמו.

באופן זה של מלוכה מוחלטת, הרי שהחלוקה של "נשיא" ו"אב"ד" הינה סתירה לכלל הידוע ש"אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד".

והסיבה לכך הינה מכיון שהרמב"ם מגיד את תפקידו של המלך - להנהיג את חוקי התורה שהקבעים על ידי הסנהדרין, ולכן גם השררה בעם אינה דבר נפרד מנשיאותו התורתית, שהרי גם שררתו הינה להנהיג את חוקי התורה.

אופן הסמיכה של יהושע בן נון[עריכה]

למרות שאופן הסמיכה של מלכי ישראל הינו על ידי משיחה בשמן, וכך היה אצל שאול המלך ודוד, שונה בכך היה יהושע שנתמנה על ידי סמיכה.

את ההבדל מסביר הרבי, מכיון שכאמור יהושע בן נון ומשה רבינו עיקר נשיאותם הייתה נשיאות ושררה תורתית שהינה להנהיג את חוקי התורה, ושררתם הייתה רק בטפל לנשיאותם בתורה, ולכן גם מינוי הנשיאות היצה באופן שממנים חכם - על ידי סמיכה.

בכך מובנים דברי הרמב"ם שהמלך הראשון היה שאול. למרות שגם משה רבינו ויהושע היו מלכים, הייתה מלכותם באופן של נשיאות תורתית בעיקר, בשונה ממלכות שאול המלך ודוד המלך.[2].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראו גם בערך תנא.
  2. לקוטי שיחות חלק כ"ג, עמ' 208 (193).