עריכת הדף "ידידים מבינים"

[[קובץ:ידידים מבינים.PNG|ממוזער|250px|במענה לשאלותיו: א) סדר בלימוד ותפילה וכו' – כעצת הרה"ח וכו' וכו' [[ניסן נמנוב|הר"נ שי' נעמאנאוו]]. ב) בנוגע לשידוך – כעצת ידידים יראי שמים שעל אתר. ג) עבודת "ופרצת" – כהנהגתו עד עתה, לפי הוראות בהתייעצות עם הרב שמואל שי' אזימאוו. וה' יצליחו.]]
'''ידידים מבינים''' הוא מינוח אותו הטביע הרבי כמענה כללי לכל השאלות של החסידים בעניני פרנסה והסתדרות גשמית כגון מעבר דירה, השתלמות מקצועית, אפיקי השקעה, הוצאת כספית משמעותית, [[שלום בית]], ועוד.

על פי הדרכת הרבי, בכל ספק שמתעורר אצל חסיד, במקום לשאול את הרבי הוא צריך לפרט את השאלה בפני שני ידידים המכירים אותו היטב ומתמחים בתחום בה נשאלת השאלה (או שיכולים לברר על כך באופן אובייקטיבי), שיתנו לו עצה מה לעשות – והקב"ה מסייע שישבו את העצה הנכונה ויכוונו לאותה תשובה שהרבי בעצמו היה עונה.

על פי דברי הרבי{{הערה|שיחת ליל ג' אדר תשמ"ח.}}, הוראה זו שייכת במיוחד לתקופה שלנו.

==הרקע לנתינת ההדרכה==
===קבלה מהבעל שם טוב===
אצל חסידי חב"ד מקובל בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד קצד: ידוע משם כ"ק אבותינו הקדושים זצוקללה"ה, וכמדומה שהוא מהבעש"ט ז"ל.}} שיש לשלושה יהודים כח גדול, ועל כן הורו להתייעץ עם ג' אנשים במקרה של ספק, וכן נהגו בעצמם.

כך מסופר לדוגמה על אדמו"ר הרש"ב, שבזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כשהתלבט האם לעזוב את [[ליובאוויטש]] קרא לשלושה מאנ"ש ונהג על פי הצעתם{{הערה|ליקוט מקיף על הוראות אלו נדפסו על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]] בקובץ [[היכל הבעל שם טוב]] גליון לד עמוד קפח ואילך.}}.

בזה עצמו מצינו הסתייגויות והערות שונות מרבותינו נשיאינו, כגון "שיהיו אוהבים נאמנים בתנאי שלא תהיה להם פניה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלק ב' עמוד קב.}}, שיהיו "בני חמישים שנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש עמוד לד.}} ושיהיו בני המקום{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, שם.}}, ועוד.

===בדור השביעי===
כבר מאז [[קבלת הנשיאות]] הזכיר הרבי הוראה זו במכתבים שונים{{הערה|1=לדוגמה: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6643.htm חלק י"ח ו'תרמג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6418.htm חלק י"ז ו'תיח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3635.htm חלק י"א ג'תרלה].}}, אך היה זה כהוראות פרטיות מפני סיבות שונות{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gellis-Rivkin%20-%20Sivan%207%205771.pdf תשורה עמוד 57], שהרבי מציין במפורש ששולח להתייעץ עם ידידים מפני שלא כתבו לו את כל הפרטים בשאלה הנידונה.}}, אך לא כהוראה כללית לכלל החסידים.

לאחר האירוע הבריאותי בשנת תשל"ח, החל הרבי למעט בקבלת אנשים ל[[יחידות]] פרטית, ועם הזמן הדבר הלך והתמעט עד שפסק כליל.

במקביל, גם התשובות והמענות הלכו והתקצרו באותן שנים, כאשר הגורם העיקרי לכך היה הזרם הגובר של מכתבים ודו"חות שנשלחו לרבי, והתרחבותה של חסידות חב"ד והשפעתה באמצעות מפעל השליחות, עד שבשנת תשמ"ח{{הערה|גם קודם לכן הזכיר זאת הרבי מספר פעמים, אך לא בתדירות וכהוראה כוללת. ראו לדוגמה התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2173. תשמ"ז חלק ג' עמוד 87 וחלק ד' עמוד 308.}} הכריז הרבי באופן ברור כהוראה כללית לכל החסידים שהיות וכעת אין את האפשרות להשיב לכל אחד בהדרכה פרטית על כל המכתבים, הרי שהמענה הכללי הוא שבנוגע לעניני רפואה יתייעצו עם רופא מומחה ידיד{{הערה|ובמידת האפשר 2 רופאים, ואם יש חילוק ביניהם יתייעצו גם עם רופא שלישי ויעשו כדעת הרוב.}}, בעניני [[יראת שמים]] עם ה[[עשה לך רב]], ובעניני פרנסה והסתדרות – עם ידידים מבינים{{הערה|שם=יסוד|ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 240.}}.

==פרטי ההדרכה==
את ההוראה ביסס הרבי על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ"{{הערה|משלי יא, יד. כד, ו.}}, שכדי שיוכל לייעץ הוא צריך להבין בתחום בו הוא מייעץ, וכיון שהפסוק כותב "'''ברוב''' יועץ"{{הערה|'מיעוט רבים - שניים', היות שהפסוק נוקט בלשון של 'רוב', מוכח שלא מספיקה התייעצות עם אדם אחד, וצריך לכל הפחות 2.}}, הרי שצריך להתייעץ עם 2 ידידים{{הערה|שם=יסוד}}.

כמו כן קישר זאת הרבי עם סיפור הגמרא אודות [[רב אשי]], שעם כל גדולתו ומעלתו שהיה מגדולי ה[[אמורא]]ים וחתם את ה[[תלמוד בבלי]] וכו', כאשר הגיעה לפניו שאלה הלכתית, ואפילו שאלה פשוטה כמו כשרות בהמה, לא היה פוסק לבד{{הערה|סנהדרין ז, ב. אגרות קודש חלק כ"ז עמוד כז.}}.

הסיבה שההתייעצות צריכה להיות דווקא עם '''ידידים''', כיון שצריך לקבל עצה דווקא מכאלו שחפצים בטובתו, ויהיו מוכנים לשם כך להתבונן בשאלה כדרוש ולהעניק לו עצה הוגנת{{הערה|שם=יסוד}}.

הרבי הוסיף, שלמרות שזו עצה מחסיד, הרי כיון שעושים זאת על פי הוראת הרבי זה נחשב כעצה '''מהרבי עצמו''', ולא רק שבכך לא נגרע מהמעלה של קבלת עצה מהרבי, אלא אדרבה, בכך מתווספת מעלת הציבור, וכאשר הזמן יהיה פנוי מלענות לכל אחד בפרטיות, יהיה זמן להוסיף ולהתפנות לענות בפרטיות על הענינים המיוחדים הדורשים התייחסות{{הערה|שם=יסוד}}.

על השאלה כיצד ניתן לקבל עצה נכונה גם מחסיד 'רגיל' ולא מהרבי בעצמו, השיב הרבי שהדבר נובע מהעובדה שכיום כבר הופצו המעיינות, וכל אחד שלומד ומתייגע בתורת נשיא הדור ועוסק בהפצה שלה, נעשים חושי התלמיד כמו החושים של הרב, והוא זוכה לכוון לדעת הרב{{הערה|שם=יסוד}}.

לאחר שהרבי הניח את היסוד, הזכיר הרבי את ההוראה הכללית פעמים רבות.
 
כאשר אחד העסקנים כתב לרבי שהוא רוצה תשובה באופן ברור, כתב לו הרבי: "התייעצות בידידים מבינים - בסגנוני זהו באופן ברור"{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מענה לרב וולפא, תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 60].}}.

עם זאת התבטא הרבי, שעל ידי התקשרות אמיתית לנשיא הדור, מגיעים למצב כזה שהקב"ה בעצמו נותן במחשבה את העצה הנכונה, כך שלא צריך להתייעץ עם ידידים מבינים כלל, היות שברור מה צריך לעשות{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 248.}}.

== אופן ההתייעצות עם ידידים מבינים==
[[קובץ:גלוית לב עם ידיד.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל"ה לנערה שהתלבטה בנוגע ל[[שידוך]], בה יעץ לה הרבי להיפגש עמו פעם נוספת, ולאחר מכן: '''באם גם אז יהי' איזה ספק – תדבר בזה גלוית לב עם ידיד ובהתאם להדיבור ושמיעת תגובת הידיד תחליט והשם יצליחה'''.]]
*לפני ההתייעצות צריך האדם לחשוב בעצמו בנוגע לשאלה ולפרטיה{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 206.}}.
*ההתייעצות צריכה להיות על מנת שיתחשב בדעתם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10111.htm מכתב י"ב אדר תשל"א].}}.
*ידידים מבינים פירושו – שמבינים את המצב{{הערה|1=השליחות לארץ הקודש, סד.}}, ועדיף עם ידידים שמומחים בתחום, ועל כל פנים ידידים שמבינים, או שיכולים לברר את הנושא בצורה אובייקטיבית ולהעניק עצה הוגנת{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ד עמוד קעז.}}.
*הידידים צריכים להיות ידידים המתנהגים על פי תורת חיים{{הערה|1=מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 44. לקו"ש חי"ח ע' 444. חלק כ"א עמוד 390.}}, ועדיף עם ידידים יראי שמים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2375hit1288.pdf מענה מהרבי, נדפס בגליון 'התקשרות' פרשת שמיני תשע"ט].}}.
*יש מעלה להתייעץ דווקא עם ידידים מבינים שעל אתר{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד ריב, אגרת ט'תקמז. עמוד רא אגרת ט'תקלז}}, ובפרט בעניני פרנסה{{הערה|1=מכתב ב' שבט תשל"ג.}} שאז צריך גם להתייעץ עם ידידים שמכירים אותו ואת המצב{{הערה|1=מכתב ז' חשון תשל"ב. מורה לדור נבוך חלק א' עמוד 86.}}, אך ניתן במקרה הצורך להתייעץ גם עם כאלו שנמצאים מעבר לים, ואף להתייעץ בכתב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1RqP2lzTUtjXMr_i2SO2wP3V_AAVHU05Y/view?usp=drive_open מכתב י"א איר תשט"ו, הנדפס בעמוד 4 בקובץ הערות וביאורים בתורת רבנו פרשת נח תשפ"T גליון 16].}}.
*הייעוץ והשיחה עם הידיד צריכים להיות בגילוי לב{{הערה|1=[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל"ה, המופיע בצד כותרת זו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9181.htm אגרות קודש חלק כד אגרת ט'קפא].}}.
*לאחר קבלת העצה, לא צריך לבטל את דעתו מכל וכל, אלא שצריך לזכור שהוא דעת מיעוט שנוגע בדבר{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 87.}}.
*בנוגע ל[[שלום בית]], כתב הרבי שהיות ובבני אדם אין דיעותיהם שוות – צריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים{{הערה|1=לקוטי שיחות חל"ח עמוד 189.}}, ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל{{הערה|1=בתבונה בונה ביתה עמוד 91.}}.

==ארגון ידידים מבינים==
[[קובץ:ידידים מבינים02.jpg|ממוזער|250px|סמל הארגון החב"די 'ידידים מבינים', הפועל תחת חסות [[כולל חב"ד]] ו[[קרן מרומים]]]]
בשנת תשע"ז הקים [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] בשיתוף עם [[קרן מרומים]] את ארגון 'ידידים מבינים' המבוסס על הוראתו של הרבי, ומאגד אנשי חסד מקהילות חב"ד ברחבי הארץ המסייעים לאנ"ש במגוון תחומים של הסתדרות והתנהלות כלכלית נכונה, תיאום מול הרשויות הממשלתיות, ופרוייקטים נוספים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[[היכל הבעל שם טוב]] - [[קובץ:עצת_ידידים.pdf|גליון לד''', עמוד קפח ואילך]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]]