ידידים מבינים
ידידים מבינים הוא מינוח אותו הטביע הרבי כמענה כללי לכל השאלות של החסידים בעניני פרנסה והסתדרות גשמית כגון מעבר דירה, השתלמות מקצועית, אפיקי השקעה, הוצאת כספית משמעותית, שלום בית, ועוד.
על פי הדרכת הרבי, בכל ספק שמתעורר אצל חסיד, במקום לשאול את הרבי הוא צריך לפרט את השאלה בפני שני ידידים המכירים אותו היטב ומתמחים בתחום בה נשאלת השאלה (או שיכולים לברר על כך באופן אובייקטיבי), שיתנו לו עצה מה לעשות – והקב"ה מסייע שישבו את העצה הנכונה ויכוונו לאותה תשובה שהרבי בעצמו היה עונה.
על פי דברי הרבי[1], הוראה זו שייכת במיוחד לתקופה שלנו.
תוכן עניינים
הרקע לנתינת ההדרכה[עריכה]
קבלה מהבעל שם טוב[עריכה]
אצל חסידי חב"ד מקובל בשם הבעל שם טוב[2] שיש לשלושה יהודים כח גדול, ועל כן הורו להתייעץ עם ג' אנשים במקרה של ספק, וכן נהגו בעצמם.
כך מסופר לדוגמה על אדמו"ר הרש"ב, שבזמן מלחמת העולם הראשונה כשהתלבט האם לעזוב את ליובאוויטש קרא לשלושה מאנ"ש ונהג על פי הצעתם[3].
בזה עצמו מצינו הסתייגויות והערות שונות מרבותינו נשיאינו, כגון "שיהיו אוהבים נאמנים בתנאי שלא תהיה להם פניה"[4], שיהיו "בני חמישים שנה"[5] ושיהיו בני המקום[6], ועוד.
בדור השביעי[עריכה]
כבר מאז קבלת הנשיאות הזכיר הרבי הוראה זו במכתבים שונים[7], אך היה זה כהוראות פרטיות מפני סיבות שונות[8], אך לא כהוראה כללית לכלל החסידים.
לאחר האירוע הבריאותי בשנת תשל"ח, החל הרבי למעט בקבלת אנשים ליחידות פרטית, ועם הזמן הדבר הלך והתמעט עד שפסק כליל.
במקביל, גם התשובות והמענות הלכו והתקצרו באותן שנים, כאשר הגורם העיקרי לכך היה הזרם הגובר של מכתבים ודו"חות שנשלחו לרבי, והתרחבותה של חסידות חב"ד והשפעתה באמצעות מפעל השליחות, עד שבשנת תשמ"ח[9] הכריז הרבי באופן ברור כהוראה כללית לכל החסידים שהיות וכעת אין את האפשרות להשיב לכל אחד בהדרכה פרטית על כל המכתבים, הרי שהמענה הכללי הוא שבנוגע לעניני רפואה יתייעצו עם רופא מומחה ידיד[10], בעניני יראת שמים עם העשה לך רב, ובעניני פרנסה והסתדרות – עם ידידים מבינים[11].
פרטי ההדרכה[עריכה]
את ההוראה ביסס הרבי על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ"[12], שכדי שיוכל לייעץ הוא צריך להבין בתחום בו הוא מייעץ, וכיון שהפסוק כותב "ברוב יועץ"[13], הרי שצריך להתייעץ עם 2 ידידים[11].
כמו כן קישר זאת הרבי עם סיפור הגמרא אודות רב אשי, שעם כל גדולתו ומעלתו שהיה מגדולי האמוראים וחתם את התלמוד בבלי וכו', כאשר הגיעה לפניו שאלה הלכתית, ואפילו שאלה פשוטה כמו כשרות בהמה, לא היה פוסק לבד[14].
הסיבה שההתייעצות צריכה להיות דווקא עם ידידים, כיון שצריך לקבל עצה דווקא מכאלו שחפצים בטובתו, ויהיו מוכנים לשם כך להתבונן בשאלה כדרוש ולהעניק לו עצה הוגנת[11].
הרבי הוסיף, שלמרות שזו עצה מחסיד, הרי כיון שעושים זאת על פי הוראת הרבי זה נחשב כעצה מהרבי עצמו, ולא רק שבכך לא נגרע מהמעלה של קבלת עצה מהרבי, אלא אדרבה, בכך מתווספת מעלת הציבור, וכאשר הזמן יהיה פנוי מלענות לכל אחד בפרטיות, יהיה זמן להוסיף ולהתפנות לענות בפרטיות על הענינים המיוחדים הדורשים התייחסות[11].
על השאלה כיצד ניתן לקבל עצה נכונה גם מחסיד 'רגיל' ולא מהרבי בעצמו, השיב הרבי שהדבר נובע מהעובדה שכיום כבר הופצו המעיינות, וכל אחד שלומד ומתייגע בתורת נשיא הדור ועוסק בהפצה שלה, נעשים חושי התלמיד כמו החושים של הרב, והוא זוכה לכוון לדעת הרב[11].
לאחר שהרבי הניח את היסוד, הזכיר הרבי את ההוראה הכללית פעמים רבות.
כאשר אחד העסקנים כתב לרבי שהוא רוצה תשובה באופן ברור, כתב לו הרבי: "התייעצות בידידים מבינים - בסגנוני זהו באופן ברור"[15].
עם זאת התבטא הרבי, שעל ידי התקשרות אמיתית לנשיא הדור, מגיעים למצב כזה שהקב"ה בעצמו נותן במחשבה את העצה הנכונה, כך שלא צריך להתייעץ עם ידידים מבינים כלל, היות שברור מה צריך לעשות[16].
אופן ההתייעצות עם ידידים מבינים[עריכה]
- לפני ההתייעצות צריך האדם לחשוב בעצמו בנוגע לשאלה ולפרטיה[17].
- ההתייעצות צריכה להיות על מנת שיתחשב בדעתם[18].
- ידידים מבינים פירושו – שמבינים את המצב[19], ועדיף עם ידידים שמומחים בתחום, ועל כל פנים ידידים שמבינים, או שיכולים לברר את הנושא בצורה אובייקטיבית ולהעניק עצה הוגנת[20].
- הידידים צריכים להיות ידידים המתנהגים על פי תורת חיים[21], ועדיף עם ידידים יראי שמים[22].
- יש מעלה להתייעץ דווקא עם ידידים מבינים שעל אתר[23], ובפרט בעניני פרנסה[24] שאז צריך גם להתייעץ עם ידידים שמכירים אותו ואת המצב[25], אך ניתן במקרה הצורך להתייעץ גם עם כאלו שנמצאים מעבר לים, ואף להתייעץ בכתב[26].
- הייעוץ והשיחה עם הידיד צריכים להיות בגילוי לב[27].
- לאחר קבלת העצה, לא צריך לבטל את דעתו מכל וכל, אלא שצריך לזכור שהוא דעת מיעוט שנוגע בדבר[28].
- בנוגע לשלום בית, כתב הרבי שהיות ובבני אדם אין דיעותיהם שוות – צריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים[29], ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל[30].
ארגון ידידים מבינים[עריכה]
בשנת תשע"ז הקים כולל חב"ד בארץ הקודש בשיתוף עם קרן מרומים את ארגון 'ידידים מבינים' המבוסס על הוראתו של הרבי, ומאגד אנשי חסד מקהילות חב"ד ברחבי הארץ המסייעים לאנ"ש במגוון תחומים של הסתדרות והתנהלות כלכלית נכונה, תיאום מול הרשויות הממשלתיות, ופרוייקטים נוספים.
לקריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ שיחת ליל ג' אדר תשמ"ח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד קצד: ידוע משם כ"ק אבותינו הקדושים זצוקללה"ה, וכמדומה שהוא מהבעש"ט ז"ל.
- ↑ ליקוט מקיף על הוראות אלו נדפסו על ידי הרב יהושע מונדשיין בקובץ היכל הבעל שם טוב גליון לד עמוד קפח ואילך.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלק ב' עמוד קב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש עמוד לד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, שם.
- ↑ לדוגמה: חלק י"ח ו'תרמג, חלק י"ז ו'תיח, חלק י"א ג'תרלה.
- ↑ ראו לדוגמה בתשורה עמוד 57, שהרבי מציין במפורש ששולח להתייעץ עם ידידים מפני שלא כתבו לו את כל הפרטים בשאלה הנידונה.
- ↑ גם קודם לכן הזכיר זאת הרבי מספר פעמים, אך לא בתדירות וכהוראה כוללת. ראו לדוגמה התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2173. תשמ"ז חלק ג' עמוד 87 וחלק ד' עמוד 308.
- ↑ ובמידת האפשר 2 רופאים, ואם יש חילוק ביניהם יתייעצו גם עם רופא שלישי ויעשו כדעת הרוב.
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 240.
- ↑ משלי יא, יד. כד, ו.
- ↑ 'מיעוט רבים - שניים', היות שהפסוק נוקט בלשון של 'רוב', מוכח שלא מספיקה התייעצות עם אדם אחד, וצריך לכל הפחות 2.
- ↑ סנהדרין ז, ב. אגרות קודש חלק כ"ז עמוד כז.
- ↑ מענה לרב וולפא, תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 60.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 248.
- ↑ התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 206.
- ↑ מכתב י"ב אדר תשל"א.
- ↑ השליחות לארץ הקודש, סד.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ד עמוד קעז.
- ↑ מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 44. לקו"ש חי"ח ע' 444. חלק כ"א עמוד 390.
- ↑ מענה מהרבי, נדפס בגליון 'התקשרות' פרשת שמיני תשע"ט.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד ריב, אגרת ט'תקמז. עמוד רא אגרת ט'תקלז
- ↑ מכתב ב' שבט תשל"ג.
- ↑ מכתב ז' חשון תשל"ב. מורה לדור נבוך חלק א' עמוד 86.
- ↑ מכתב י"א איר תשט"ו, הנדפס בעמוד 4 בקובץ הערות וביאורים בתורת רבנו פרשת נח תשפ"T גליון 16.
- ↑ מענה הרבי משנת תשל"ה, המופיע בצד כותרת זו. אגרות קודש חלק כד אגרת ט'קפא.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 87.
- ↑ לקוטי שיחות חל"ח עמוד 189.
- ↑ בתבונה בונה ביתה עמוד 91.
