הבדלים בין גרסאות בדף "טמטום הלב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ביטוש " ב־"ביטוש ")
 
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''טמטום הלב''' הוא מושג ב[[חסידות]] המגדיר מצב בו ה[[לב]] נהיה אטום, דהיינו: שה[[מוח]] אינו יכול לגרום ל[[נפש הבהמית]] להתפעל מהשכלה אלוקית ולעורר רגש לדבר.  
+
'''טמטום הלב''' הינו מחסום נפשי פנימי המונע מיהודי להתעורר ברגש אלוקי, על אף שמתבונן בענינים אלוקיים ומקשר בהם את דעתו. טמטום זה קשור עם [[עצבות]] וכבדות בעניני קדושה. המצב הנפשי המתוקן וההפוך הוא '''פתיחת הלב''', כאשר היהודי מרגיש משוחרר מכל סוג של עצב ומועקה נפשית, ולבו פתוח לקיים את מצוות השם מתוך [[שמחה]].
  
==הסבר==
+
==טמטום הלב==
 +
טמטום הלב מצוי יותר מאשר טמטום המוח, והוא קל יותר ממנו, והוא העבודה המוטלת על כל אדם לתקן אותו ולהביא את עצמו למצב של פתיחת הלב{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמוד 165, שיחת שמחת תורה תרע"ג.}}.
  
ה[[נפש האלוקית]] השוכנת ב[[מוח]] מטרתה לזכך את ה[[נפש הבהמית]] ואת הגוף, וזאת, על ידי שמתבונן בנושא רוחני על ידי [[ספירת הדעת]], ומ[[התבוננות]] זו נוצר רגש אלוקי ב[[מדות]]. רגש שכזה מעדן את ה[[מדות]] (שמטבען שייכות ל[[נפש הבהמית]] ומתעוררות לחומריות בלבד) ומכשיר אותן להתפעל גם מדברים רוחניים ולא רק מגשמיות. אך האדם החוטא לבו נסתם ולמרות שהוא מבין את הנושא ומתבונן בו, אין באפשרותו לעורר רגש לאלוקות, מצב זה נקרא "טמטום הלב" משום שלבו מטומטם ואינו מקבל רגש רוחני. ולכן הוא אינו יכול להתפלל עם רגש, ואינו יכול לגרום ל[[נפש האלוקית]] להתגבר על ה[[נפש הבהמית]] ולמנוע את עצמו אפילו מדברים גשמיים המותרים ([[אתכפיא]]), משום שלבו אטום לרוחניות ומצד ה[[לב]] אין כל סיבה לוותר על התענוג.
+
הסיבה לטמטום הלב היא בעיקרה [[חטאות נעורים]], והיא נקראת 'ערלת הלב' שאוטם את הלב מלהרגיש אלוקות ולרצות באלוקות, והסיבה שלה היא מפני הפגם במקום הערלה{{הערה|תורת שמואל תרל"ב חלק א' עמוד דש.}}, וכן השקיעה בתאוות ובמאכלות אסורות{{הערה|מאמר 'לפיכך נקראו הראשונים סופרים', פרשת שמיני תשט"ז בתחילתו. וכן מבואר בחסידות על הפסוק "וישמן ישורון ויבעט - שמנת עבית כשית. וכדברי [[אדמו"ר המהר"ש]] לאברך, שהובאו במאמר קבלת הנשיאות 'באתי לגני' יו"ד שבט תשי"א: "יין נסך איז מטמטם המוח והלב".}}, ובדקות יותר, עצם זה שיהודי לא עוסק כראוי בעבודת השם, זה גורם לו לטמטום הלב.
  
הפתרון{{הערה|תניא פרק כ"ו ואילך.}} לכך הוא להשפיל את ה[[נפש הבהמית]] ואת גופו, ההשפלה גורמת לרוחו של האדם ליפול, כך ההשפלה מפילה את התוקף של ה[[נפש הבהמית]], ([[אדמו"ר הזקן]] מביא לכך דוגמה מהמרגלים שלאחר ש[[הקב"ה]] הראה את כעסו עליהם והשפילם מיד רצו לעלות לארץ).
+
===התוצאות השליליות===
 +
טמטום הלב קשור גם עם עצבות{{הערה|כדברי אדמו"ר הזקן בלקוטי אמרים פרק ל"א: "כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן".}}, וכפי שעצבות גורמת לאדם לחוסר חשק והוא נעשה כבד בכל פעולותיו, כך גם טמטום הלב גורם לכבדות הלב ומשפיע על האדם שהלב שלו לא יתלהב גם בענינים שעדיין הוא מצליח להתעורר מהם.
  
הדרך להשפלת ה[[נפש הבהמית]] היא להתבונן בכך עד כמה שפל הוא בזה שאינו מקיים את ציווי [[הקב"ה]] על ידי השוואת עצמו לבעלי חיים שאינם מפרים את צוויו, וכן יצעק על עצמו ויקרא לעצמו בתארי גנאי, וכן ייזכר בכל חטאיו כל חטאיו. יתעצב ותומנח ה[[נפש הבהמית]], שבירה זו מכשירה את לבו להתעורר ברגש לאלוקות.
+
בשם תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] מובא, שאף ש"עצבות אינה עבירה, אך הטמטום הלב שעצבות מבטאת - החטא הכי גס אינו יכול לבטא"{{הערה|בשפת המקור: "עצבות איז דאך ניט איין עבירה, אבער דער טמטום הלב וואס עצבות פאר שטעלט קען ניט פאר שטעלין דיא גרעבסטע עבירה".}}.
  
אך ה[[עצבות]] לבדה היא דבר פסול משום שהיא סימפטום לכבדות ועצלות, אלא לאחר ה[[ביטוש]] עליו להתעורר מחדש ב[[שמחה]] על ידי שחושב על כך שמעתה הוא ונפשו האלוקית מתגברים על הבהמיות שבו.
+
===עצות לטמטום הלב===
 +
התיקון לטמטום הלב הוא השמירה כראוי בקדושה בכל הפרטים{{הערה|תורת שמואל, שם.}}, והעצה להיפטר ממנו הוא על ידי שהאדם מבטש את עצמו{{הערה|תניא ליקוטי אמרים פרקטים כ"ט-ל'.}}, וכן על ידי שמקבל על עצמו עול תורה{{הערה|המשך 'בשעה שהקדימו' תער"ב חלק א' עמוד שסט. תורת שמואל תרל"ד עמוד שלג.}}, מתפלל מתוך כובד ראש, ונותן צדקה{{הערה|כמו שסיפר אדמו"ר הצמח צדק בנוגע לעשיית גמילות חסד קודם התפילה, שבזכות כך זכה לפתיחת הלב.}}.
 +
 
 +
הצד השווה לכל העצות לטמטום הלב, הוא ה[[ביטול]], שהינו תנאי הכרחי לפתיחת הלב כמו שנאמר "ונפשי כעפר לכל תהיה".
 +
 
 +
===בשם המושאל===
 +
אף שמשתמשים בדרך כלל במטבע לשון זו לתאר עצבות שלילית, במספר מקומות בחסידות היא מובאת גם לתאר את ה[[מרירות]], שהינה חיובית ומביאה לתוצאות חיוביות{{הערה|ראו לדוגמה לקוטי תורה מאמר ד"ה 'תחת אשר לא עבדת'.}}.
 +
 
 +
==פתיחת הלב==
 +
פתיחת הלב היא תוקף המציאות דקדושה{{הערה|התוועדויות תנש"א חלק ג' עמוד 240 בהערה.}}, והיא תנאי מוכרח לקבלת השפעה פנימית, ועד כדי כך שגדולי האמוראים הקדימו אמירת 'מילתא דבדיחותא' קודם הלימוד, כדי לפתוח את ליבם של התלמידים לקבל את דבריהם כראוי{{הערה|מאמר דיבור המתחיל' לכה דודי' תשי"ד.}}.
 +
 
 +
פתיחת הלב פועלת על האדם [[זריזות]] והתרחבות, שיעבוד את השם מתוך שמחה וחיות, וזו הדרך היחידה לנצח את היצר הרע{{הערה|ליקוטי אמרים תניא פרק כו.}}.
 +
 
 +
פעולה נוספת שבאה כתוצאה מפתיחת הלב, שהאדם נעשה כלי ראוי להתבוננות בגדולת השם, ואז מועילה ההתבוננות לעורר בו רגשות אלוקיים{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ו עמוד ריט.}}.
 +
 
 +
פתיחת הלב בדרגה הגבוהה והנעלית שלה תהיה בביאת משיח דווקא, שאז גם תהיה פתיחת הלב בתורה בתכלית השלימות בבחינת ראיה{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים ד' אלול תשט"ז.}}.
 +
 
 +
===הזהירות הדרושה===
 +
כאשר ליבו של אדם פתוח הוא עלול ליפול בקליפת 'פלישתים', שהיא המנגד בקדושה לפתיחת הלב באופן הראוי, כאשר הלב 'מפולש' ופתוח לכל הכיוונים.
 +
 
 +
רק כאשר הקדושה מאירה אצל האדם בגלוי, יכול הוא להיות בטוח שלא יהיו תוצאות שליליות מפתיחת הלב שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 119.}}.
 +
 
 +
===ניגון לפתיחת הלב===
 +
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא על הניגון של השוחט החסידי ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], כי ניתן להיעזר ב[[ניגון נ"ט|ניגון שלו]] לפתיחת הלב{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת פרשת חיי שרה תש"א.}}.
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
*[[זריזות]]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60514 מאמר "לפיכך נקראו הראשונים" תשט"ז] מאת [[הרבי]] העוסק בעניין טמטום המוח והלב והעצות להפטר מהם ולהעבירם ולתקנם בפועל{{PDF}} {{אינפו}}
+
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60514 מאמר "לפיכך נקראו הראשונים" תשט"ז] מאת [[הרבי]] העוסק בעניין טמטום המוח והלב והעצות להפטר מהם ולהעבירם ולתקנם בפועל{{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/516558399295.html ונטמתם בם]''', לקט פתגמים קצרים מדא"ח מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}}
+
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/516558399295.html ונטמתם בם]''', לקט פתגמים קצרים מ[[דא]] מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}}
 +
*הרב שמואל זייאינץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view מדוע אין צורך להחמיר בתערובת איסור בהיתר משום חשש טמטום הלב?]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 81
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
 
[[קטגוריה:נפש]]
 
[[קטגוריה:נפש]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־10:04, 19 במרץ 2024

טמטום הלב הינו מחסום נפשי פנימי המונע מיהודי להתעורר ברגש אלוקי, על אף שמתבונן בענינים אלוקיים ומקשר בהם את דעתו. טמטום זה קשור עם עצבות וכבדות בעניני קדושה. המצב הנפשי המתוקן וההפוך הוא פתיחת הלב, כאשר היהודי מרגיש משוחרר מכל סוג של עצב ומועקה נפשית, ולבו פתוח לקיים את מצוות השם מתוך שמחה.

טמטום הלב[עריכה]

טמטום הלב מצוי יותר מאשר טמטום המוח, והוא קל יותר ממנו, והוא העבודה המוטלת על כל אדם לתקן אותו ולהביא את עצמו למצב של פתיחת הלב[1].

הסיבה לטמטום הלב היא בעיקרה חטאות נעורים, והיא נקראת 'ערלת הלב' שאוטם את הלב מלהרגיש אלוקות ולרצות באלוקות, והסיבה שלה היא מפני הפגם במקום הערלה[2], וכן השקיעה בתאוות ובמאכלות אסורות[3], ובדקות יותר, עצם זה שיהודי לא עוסק כראוי בעבודת השם, זה גורם לו לטמטום הלב.

התוצאות השליליות[עריכה]

טמטום הלב קשור גם עם עצבות[4], וכפי שעצבות גורמת לאדם לחוסר חשק והוא נעשה כבד בכל פעולותיו, כך גם טמטום הלב גורם לכבדות הלב ומשפיע על האדם שהלב שלו לא יתלהב גם בענינים שעדיין הוא מצליח להתעורר מהם.

בשם תלמידי המגיד ממעזריטש מובא, שאף ש"עצבות אינה עבירה, אך הטמטום הלב שעצבות מבטאת - החטא הכי גס אינו יכול לבטא"[5].

עצות לטמטום הלב[עריכה]

התיקון לטמטום הלב הוא השמירה כראוי בקדושה בכל הפרטים[6], והעצה להיפטר ממנו הוא על ידי שהאדם מבטש את עצמו[7], וכן על ידי שמקבל על עצמו עול תורה[8], מתפלל מתוך כובד ראש, ונותן צדקה[9].

הצד השווה לכל העצות לטמטום הלב, הוא הביטול, שהינו תנאי הכרחי לפתיחת הלב כמו שנאמר "ונפשי כעפר לכל תהיה".

בשם המושאל[עריכה]

אף שמשתמשים בדרך כלל במטבע לשון זו לתאר עצבות שלילית, במספר מקומות בחסידות היא מובאת גם לתאר את המרירות, שהינה חיובית ומביאה לתוצאות חיוביות[10].

פתיחת הלב[עריכה]

פתיחת הלב היא תוקף המציאות דקדושה[11], והיא תנאי מוכרח לקבלת השפעה פנימית, ועד כדי כך שגדולי האמוראים הקדימו אמירת 'מילתא דבדיחותא' קודם הלימוד, כדי לפתוח את ליבם של התלמידים לקבל את דבריהם כראוי[12].

פתיחת הלב פועלת על האדם זריזות והתרחבות, שיעבוד את השם מתוך שמחה וחיות, וזו הדרך היחידה לנצח את היצר הרע[13].

פעולה נוספת שבאה כתוצאה מפתיחת הלב, שהאדם נעשה כלי ראוי להתבוננות בגדולת השם, ואז מועילה ההתבוננות לעורר בו רגשות אלוקיים[14].

פתיחת הלב בדרגה הגבוהה והנעלית שלה תהיה בביאת משיח דווקא, שאז גם תהיה פתיחת הלב בתורה בתכלית השלימות בבחינת ראיה[15].

הזהירות הדרושה[עריכה]

כאשר ליבו של אדם פתוח הוא עלול ליפול בקליפת 'פלישתים', שהיא המנגד בקדושה לפתיחת הלב באופן הראוי, כאשר הלב 'מפולש' ופתוח לכל הכיוונים.

רק כאשר הקדושה מאירה אצל האדם בגלוי, יכול הוא להיות בטוח שלא יהיו תוצאות שליליות מפתיחת הלב שלו[16].

ניגון לפתיחת הלב[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב התבטא על הניגון של השוחט החסידי ר' אשר גרוסמן מניקולייב, כי ניתן להיעזר בניגון שלו לפתיחת הלב[17].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תורת שלום עמוד 165, שיחת שמחת תורה תרע"ג.
  2. תורת שמואל תרל"ב חלק א' עמוד דש.
  3. מאמר 'לפיכך נקראו הראשונים סופרים', פרשת שמיני תשט"ז בתחילתו. וכן מבואר בחסידות על הפסוק "וישמן ישורון ויבעט - שמנת עבית כשית. וכדברי אדמו"ר המהר"ש לאברך, שהובאו במאמר קבלת הנשיאות 'באתי לגני' יו"ד שבט תשי"א: "יין נסך איז מטמטם המוח והלב".
  4. כדברי אדמו"ר הזקן בלקוטי אמרים פרק ל"א: "כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן".
  5. בשפת המקור: "עצבות איז דאך ניט איין עבירה, אבער דער טמטום הלב וואס עצבות פאר שטעלט קען ניט פאר שטעלין דיא גרעבסטע עבירה".
  6. תורת שמואל, שם.
  7. תניא ליקוטי אמרים פרקטים כ"ט-ל'.
  8. המשך 'בשעה שהקדימו' תער"ב חלק א' עמוד שסט. תורת שמואל תרל"ד עמוד שלג.
  9. כמו שסיפר אדמו"ר הצמח צדק בנוגע לעשיית גמילות חסד קודם התפילה, שבזכות כך זכה לפתיחת הלב.
  10. ראו לדוגמה לקוטי תורה מאמר ד"ה 'תחת אשר לא עבדת'.
  11. התוועדויות תנש"א חלק ג' עמוד 240 בהערה.
  12. מאמר דיבור המתחיל' לכה דודי' תשי"ד.
  13. ליקוטי אמרים תניא פרק כו.
  14. ספר המאמרים תרפ"ו עמוד ריט.
  15. שיחת שבת פרשת שופטים ד' אלול תשט"ז.
  16. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 119.
  17. שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת פרשת חיי שרה תש"א.