חשבונו של עולם
חשבונו של עולם הינו חשבון הנפש, כפי שנקרא בלשון חז"ל. שם זה מורה על חשיבותו של חשבון הנפש. חשבונו של עולם הוא גם ביטוי לחשבון של הנעשה בהמשך - כלומר, אחר מאה ועשרים, והוא סגולה לאריכות ימים.
בגמרא
"א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה[1]"
אצל הצמח צדק
אדמו"ר הצמח צדק דיבר[2] כמה וכמה שנים קודם הסתלקותו על "באו ונחשוב חשבונו של עולם" היינו איך תהיה הנהגת החסידים לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.
בתורת הרבי
בב' אדר תשמ"ח, כעשרה ימים אחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, אמר הרבי שיחה בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם" מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי אמר שהרבי הריי"צ סיפר לו פעם על שבאו לצמח צדק ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר שיחה על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מכיוון שסיפר לו על כך הרבי הריי"צ הסיק הרבי שגם עליו לומר שיחה כזו, בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים. לאחר מכן חילק הרבי דולרים לצדקה כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים ועיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן[3].
כאשר חסידים שמעו את השיחה שררה מבוכה רבה. הרבה מהחסידים התפלפלו מה בדיוק הכוונה בשיחה בהיות והרבי קצת סתם ולא פירש למה בדיוק כוונתו[4]. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה להגהה אף לאחר שהרבי ביקש זאת[5]. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה כהוספה בסדרת התוועדויות[2].
בעקבות שיחה עם האדמו"ר ממאחנובקע - בעלז ששאל מדוע לא ממנים מנהיג חדש בחב"ד ח"ו כפי שהרבי בעצמו הורה לחסידויות אחרות, ענה לו הרב אורי ליפש על פי השיחה ששמע מהרבי אך נדהם כאשר ראה את העיבוד והחל לתמלל את השיחה מתוך ההקלטה והדפיסה בקונטרס בשם "דוד מלך ישראל חי וקים".
