הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות נארול"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת. | עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת. | ||
| − | + | מרכזי חסידות זו שוכנים כיום ב[[בני ברק]], וב[[פלטבוש]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]] - ביניהם מחלק האדמו"ר העכשוי עתותיו. | |
| − | == אדמו"רי | + | == אדמו"רי ו[[גאב"ד]]י נארול == |
| − | כ"ק מורנו [[הבעל שם טוב]] [[נ"ע]]. הרה"ק רבי [[צבי הירש בן הבעש"ט]]. הרב [[המגיד ממעזריטש]]. הרה"ק רבי [[שלמה מלוצק]], בעל ה"דברת שלמה". | + | כ"ק מורנו [[הבעל שם טוב]] [[נ"ע]]. הרה"ק רבי [[צבי הירש בן הבעש"ט]]. הרב [[המגיד ממעזריטש]]. הרה"ק רבי [[שלמה מלוצק]], בעל ה"דברת שלמה". הרה"ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מרימינוב. הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן מנארול. הרה"ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב. הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול. רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנארול. רבי שלום אב"ד נארול. רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנארול. רבי [[דוב בעריש שפירא]] מנארול [[שליט"א]]. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== מאפיינים בולטים == | == מאפיינים בולטים == | ||
| שורה 27: | שורה 15: | ||
בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]]. | בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]]. | ||
| − | == ארון הספרים | + | == ארון הספרים הנארולי == |
תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'. | תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'. | ||
| − | [[קטגוריה: חצרות]] | + | לאחר פטירת רבי חיים מאיר יחיאל, הוציאו מוסדות בעלזא (אדמו"רי נארול בדורות האחרונים הינם רשמית חסידי בעלזא) ספר אודות שושלת נארול בכלל ואואותיו בפרט - בשם 'הוד קדומים'. |
| + | |||
| + | [[קטגוריה: חצרות חסידיות]] | ||
גרסה מ־02:25, 14 באוקטובר 2013
חצר נארול (באידיש: נאראל) הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת תקצ"א ע"י הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה"ה (נסתלק כ"ג חשון תר"ב), כאדמו"ר לחלק מחסידי רבו הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב, שנסתלק אז.
באדמו"רות בנאראל כיהן עוד לפניו - אביו - הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן, אך לאחר פטירתו לא מילא בנו רבי אברהם את מקומו, וכאמור החל לכהן באדמו"רות רק 17 שנים לאחר-מכן, כאדמו"ר לחסידי זידיטשויב.
עם זאת, בחסידות כיום מתייחסים אל רבי יעקב כראש השושלת.
מרכזי חסידות זו שוכנים כיום בבני ברק, ובפלטבוש, ברוקלין ניו יורק - ביניהם מחלק האדמו"ר העכשוי עתותיו.
אדמו"רי וגאב"די נארול
כ"ק מורנו הבעל שם טוב נ"ע. הרה"ק רבי צבי הירש בן הבעש"ט. הרב המגיד ממעזריטש. הרה"ק רבי שלמה מלוצק, בעל ה"דברת שלמה". הרה"ק רבי מנחם מענדל טורם מרימינוב. הרה"ק רבי יעקב ריין-מאן מנארול. הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב. הרה"ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול. רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנארול. רבי שלום אב"ד נארול. רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול. רבי דוב בעריש שפירא מנארול שליט"א.
מאפיינים בולטים
בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.
בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב"ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך חיים מאיר יחיאל שפירא.
ארון הספרים הנארולי
תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.
לאחר פטירת רבי חיים מאיר יחיאל, הוציאו מוסדות בעלזא (אדמו"רי נארול בדורות האחרונים הינם רשמית חסידי בעלזא) ספר אודות שושלת נארול בכלל ואואותיו בפרט - בשם 'הוד קדומים'.
