הבדלים בין גרסאות בדף "חיים חייקל מאמדור"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:
 
== צאצאיו ==
 
== צאצאיו ==
  
*בנו רבי '''דובער''' נפטר ללא בנים ל"ע ונקבר בשעדליץ.
+
*בנו רבי '''דובער''' נפטר ללא בנים ל"ע ונקבר בשדליץ.
 
*בנו רבי '''שמואל''' הוא חתנו של רבי [[אהרן מזליחוב]] בעל ה[[אור הגנוז]] וסידור כתר נהורא.
 
*בנו רבי '''שמואל''' הוא חתנו של רבי [[אהרן מזליחוב]] בעל ה[[אור הגנוז]] וסידור כתר נהורא.
 
*חתנו רבי '''נתן ממקאווא''', מתלמידי [[החוזה מלובלין]].
 
*חתנו רבי '''נתן ממקאווא''', מתלמידי [[החוזה מלובלין]].
*חתנו הר"ר משה מקאברין אחיו של רבי [[אהרן מקרלין]].
+
*חתנו הר"ר '''משה מקוברין''' אחיו של רבי [[אהרן מקרלין]].
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
 
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

גרסה מ־03:14, 31 במאי 2010

רבי חיים חייקא נולד למשפחה, שבה כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים. [1] לפי גירסא אחת, היה תלמיד הגר"א, והרביץ תורה לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה.

לפי המקובל בקרב החסידים, [2] הוא התקרב לחסידות על ידי הרב אהרן הגדול מקרלין. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי ליטא הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה נשמות גבוהות היה מקרב אוצתם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה אד שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן הדברים הרבה? הלא מובא בפקרי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך וליסוע. אך אבי חיים בתלהב כל כך מהדיבור, עדש רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה.

רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד המגיד ממזריטש על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה.

אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלףך ימים בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.[3]

נפטר בכ"ג אדר תקמ"ז, יומיים אחרי שנפטר רעו רבי אלימלך מליז'נסק.

מאמרותיו

באחד ממכתבי הגניזה החרסונית[4], הוא כותב לחתנו רבי נתן, אב"ד מאקווא:

"פירש מורי הרב המגיד, על פסוק תמים תהיה, אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, עם ה' אלקיך, תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך..."

צאצאיו

הערות שוליים

  1. ע"פ הקדמת נכדו לחן וחסד.
  2. אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה ח"ב עמ' נד.
  3. ראה בארוכה קובץ בית אהרן וישראל.
  4. משנת תקל"ח, מכתב רס"ג.