הבדלים בין גרסאות בדף "חיים הלר"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הרב הלר היה גיסו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')|שניאור זלמן שניאורסון]], וכן מצאצאי החסיד ר' [[בנימין ברודא]] אבי זקנתו של הרבנית [[רבקה שניאורסון]]. הוא שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מספריו, וניהל עמו חליפת מכתבים{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'ערה, אגרת ב'שנ"ד, חלק ט', אגרת ב'תתקנ"ה.}}. | הרב הלר היה גיסו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')|שניאור זלמן שניאורסון]], וכן מצאצאי החסיד ר' [[בנימין ברודא]] אבי זקנתו של הרבנית [[רבקה שניאורסון]]. הוא שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מספריו, וניהל עמו חליפת מכתבים{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'ערה, אגרת ב'שנ"ד, חלק ט', אגרת ב'תתקנ"ה.}}. | ||
| − | בתקופה שהותו בברלין, הוא נפגש עם [[הרבי]], ובין השניים נוצר קשרי ידידות{{הערה|שלום בער קובלסקי, "מבית סבי", עמ' 274.}}. הרבי השתתף בשיעוריו של הרב הלר ב"בית המדרש העליון" בברלין{{הערה|שנים ראשונות, עמ' 329.}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] הגיע הרב הלר יחד עם הרב סולובייצי'ק לנחם את הרבי, והוא שוחח עם הרבי בלימוד זמן רב{{הערה|[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]], עמ' 86.}}. הרבי באחד ממכתביו העיד על הרב הלר ש: "הכרתיו אישית"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1188/FRpH11889422.pdf קונטרס "תורת מנחם אחרון של פסח תשל"ה", עמ' 22.}}. | + | בתקופה שהותו בברלין, הוא נפגש עם [[הרבי]], ובין השניים נוצר קשרי ידידות{{הערה|שלום בער קובלסקי, "מבית סבי", עמ' 274.}}. הרבי השתתף בשיעוריו של הרב הלר ב"בית המדרש העליון" בברלין{{הערה|שנים ראשונות, עמ' 329.}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] הגיע הרב הלר יחד עם הרב סולובייצי'ק לנחם את הרבי, והוא שוחח עם הרבי בלימוד זמן רב{{הערה|[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]], עמ' 86.}}. הרבי באחד ממכתביו העיד על הרב הלר ש: "הכרתיו אישית"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1188/FRpH11889422.pdf קונטרס "תורת מנחם אחרון של פסח תשל"ה", עמ' 22.]}}. |
| + | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שנים ראשונות]], עמ' 229 - 330 | *[[שנים ראשונות]], עמ' 229 - 330 | ||
גרסה מ־19:01, 25 באפריל 2022
הרב חיים הלר (תרל"ט - י"ד ניסן תש"כ) היה רב חוקר תורני, מנהל המוסד הרבני "בית המדרש העליון", ובנוסף עמד בראש חוגים שעסקו בחקירת הספרות היהודית.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ט בעיר ביאליסטוק שבפולין, לר' ישראל פינסקר. לאחר תקופה עברה משפחתו לוורשה, שם גדל הלר. כבר בתור ילד נודע כ"עילוי" גדול, והוא למד לבדו. נישא לבתו של הגביר דיסקין מלודז'. עמד אז בקשרים עם גדולי ישראל. למד באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה, שם קיבל תואר דוקטור. שימש כרב העיר לומז'ה.
לאחר תקופה, עבר הרב הלר לברלין שם שימש בין השנים תרפ"ב - תרפ"ט כמנהל "בית המדרש העליון" להכשרת רבנים. בשנת תרצ"ז בעקבות עליית הנאצים לשלטון עבר לניו יורק שבארצות הברית, שם שימש בהוראה בישיבת "רבנו יצחק אלחנן". עסק בחקר המקרא והתלמוד. בשנת תש"ז קיבל את "פרס הרב קוק" לסופרות. היה נשיא הכבוד של ארגון הOU - איחוד קהילות האורתודוקסים בארצות הברית.
קשריו עם הרבי
הרב הלר היה גיסו של החסיד ר' שניאור זלמן שניאורסון, וכן מצאצאי החסיד ר' בנימין ברודא אבי זקנתו של הרבנית רבקה שניאורסון. הוא שלח לאדמו"ר הריי"צ מספריו, וניהל עמו חליפת מכתבים[1].
בתקופה שהותו בברלין, הוא נפגש עם הרבי, ובין השניים נוצר קשרי ידידות[2]. הרבי השתתף בשיעוריו של הרב הלר ב"בית המדרש העליון" בברלין[3]. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ הגיע הרב הלר יחד עם הרב סולובייצי'ק לנחם את הרבי, והוא שוחח עם הרבי בלימוד זמן רב[4]. הרבי באחד ממכתביו העיד על הרב הלר ש: "הכרתיו אישית"[5].
לקריאה נוספת
- שנים ראשונות, עמ' 229 - 330
הערות שוליים
- ↑ אגרות אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'ערה, אגרת ב'שנ"ד, חלק ט', אגרת ב'תתקנ"ה.
- ↑ שלום בער קובלסקי, "מבית סבי", עמ' 274.
- ↑ שנים ראשונות, עמ' 329.
- ↑ ימי בראשית, עמ' 86.
- ↑ קונטרס "תורת מנחם אחרון של פסח תשל"ה", עמ' 22.
