הבדלים בין גרסאות בדף "חיים הכהן רפפורט"
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
| − | רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו | + | רבי '''חיים הכהן רפפורט''' ([[ה' בכסלו]] ת"ס - [[י"ג בתמוז]] [[תקל"א]]) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי [[הבעש"ט]]. רבה של לבוב ומראשי [[המלחמה בכת הפרנקיסטים|הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית]]. |
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | נולד | + | נולד לאביו הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט{{הערה|אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.}}. |
| − | למד בילדותו בסלוצק, ונישא | + | למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרת מרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה. |
| − | בשנת | + | בשנת ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק |
| − | ומשנת | + | ומשנת [[תק"א]], כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת [[תקכ"ג]] התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה". |
| − | + | כיהן כרב בעיר לבוב במשך שלושים ואחת שנה, עד [[י"ב בתמוז]] [[תקל"א]]. | |
בתחילה כתב נגד רבי [[יהונתן אייבשיץ]] בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו. | בתחילה כתב נגד רבי [[יהונתן אייבשיץ]] בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט: | אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט: | ||
| − | ר' חיים הכהן רפפורט | + | ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד. |
| − | + | פעם הם נפגשו, | |
| − | + | שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"? | |
| − | + | "השם שלי", השיב הבעש"ט, "הוא עפר ואפר". | |
| − | + | "אהה", חייך ר' חיים. | |
| − | + | "גם השם שלי הוא, עפר ואפר". | |
| + | |||
| + | "נו", הקשה הבעש"ט: "אם שנינו עפר ואפר אז למה אין שלום בינינו"? | ||
ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט. | ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בשו"ת "מים חיים" לרבי חיים רפפורט, נדפסה שאלה הלכתית ממז'יבוז' בדבר סירכא בריאה, מאת הבעש"ט לגאון ר' מאיר, בנו של הגאון ר' יעקב עמדין (יעב"ץ), שהיה אב"ד קונסטנטין, ותשובת הגאון רבי חיים עליה. על התשובה חתומים הבעש"ט ומגיד המישרים של הקהילה: "נאום ישראל בע"ש מטלוסט" - ו"המגיד מישרים דפה". תשובת הגאון ר' מאיר באה בארוכה. הוא, ר' מאיר, לא היה מעדת החסידים. ומעניין התואר שכתוב על הבעש"ט בראש תשובתו של ר' מאיר: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חיל, קטן וגדול שם הוא, ממציא מזור ותרף לגבר אין איל, גדול הוא בששך ושם לו ברקת וגבר בכל ה"ה הרב המופלג המפורסם בש"ט מוה"ר ישראל נר"ו ומן חבריא כולהו רבנן רחימי..."{{הערה| | |
| + | מתוך מאמרו של הרב שלמה יוסף זווין: | ||
| + | toratchabad.com | ||
| + | https://toratchabad.com › | ||
| + | גדולי החסידות בהלכה - מעיינותיך}}. | ||
| + | |||
| + | ==[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]== | ||
| + | |||
| + | בראש המלחמה נגד כת הפרנקיסטים והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב חיים הכהן רפפורט (לפירוט עיינו ערך "המלחמה בכת הפרנקיסטים"). | ||
| + | |||
| + | מסופר כי "ניהל{{הערה|ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.}} את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי [[המלחמה בכת הפרנקיסטים|הפרנקיסטים]] לעיני העמים והשרים בקתדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט. | ||
| − | + | כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקיסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארבעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה הוויכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז". | |
| + | |||
| + | בשו"ת מים חיים{{הערה|הספר "מים חיים" להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.}} נכתב בהקדמה: | ||
:אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני נסיכים שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו. | :אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני נסיכים שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו. | ||
==שליחות לבירור נשמה== | ==שליחות לבירור נשמה== | ||
| − | בתקי"ט | + | בתקי"ט{{הערה|ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39164&st=&pgnum=14 לקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך].}} שלח אותו רבי ישראל בעל שם טוב בשליחות מיוחדת לברר נשמה תועה. |
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 55: | שורה 67: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | https://yuhrzeit.com/detail/5d239811b50c6c752034207d | + | * [https://yuhrzeit.com/detail/5d239811b50c6c752034207d אודות הרב רפפורט באתר yuhrzeit.com] |
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:19, 22 בספטמבר 2023
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ת"ס - י"ג בתמוז תקל"א) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי הבעש"ט. רבה של לבוב ומראשי הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד לאביו הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט[1].
למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרת מרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה.
בשנת ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת תק"א, כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה".
כיהן כרב בעיר לבוב במשך שלושים ואחת שנה, עד י"ב בתמוז תקל"א.
בתחילה כתב נגד רבי יהונתן אייבשיץ בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו.
התקרבותו להבעש"ט[עריכה]
אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט:
ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד.
פעם הם נפגשו,
שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"?
"השם שלי", השיב הבעש"ט, "הוא עפר ואפר".
"אהה", חייך ר' חיים.
"גם השם שלי הוא, עפר ואפר".
"נו", הקשה הבעש"ט: "אם שנינו עפר ואפר אז למה אין שלום בינינו"?
ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט.
בשו"ת "מים חיים" לרבי חיים רפפורט, נדפסה שאלה הלכתית ממז'יבוז' בדבר סירכא בריאה, מאת הבעש"ט לגאון ר' מאיר, בנו של הגאון ר' יעקב עמדין (יעב"ץ), שהיה אב"ד קונסטנטין, ותשובת הגאון רבי חיים עליה. על התשובה חתומים הבעש"ט ומגיד המישרים של הקהילה: "נאום ישראל בע"ש מטלוסט" - ו"המגיד מישרים דפה". תשובת הגאון ר' מאיר באה בארוכה. הוא, ר' מאיר, לא היה מעדת החסידים. ומעניין התואר שכתוב על הבעש"ט בראש תשובתו של ר' מאיר: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חיל, קטן וגדול שם הוא, ממציא מזור ותרף לגבר אין איל, גדול הוא בששך ושם לו ברקת וגבר בכל ה"ה הרב המופלג המפורסם בש"ט מוה"ר ישראל נר"ו ומן חבריא כולהו רבנן רחימי..."[2].
המלחמה בכת הפרנקיסטים[עריכה]
בראש המלחמה נגד כת הפרנקיסטים והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב חיים הכהן רפפורט (לפירוט עיינו ערך "המלחמה בכת הפרנקיסטים").
מסופר כי "ניהל[3] את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי הפרנקיסטים לעיני העמים והשרים בקתדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.
כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקיסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארבעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה הוויכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז".
בשו"ת מים חיים[4] נכתב בהקדמה:
- אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני נסיכים שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו.
שליחות לבירור נשמה[עריכה]
בתקי"ט[5] שלח אותו רבי ישראל בעל שם טוב בשליחות מיוחדת לברר נשמה תועה.
ספריו[עריכה]
- זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
- שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
- שו"ת מים חיים, ז'יטאמיר תרי"ז.
רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.
- ↑ מתוך מאמרו של הרב שלמה יוסף זווין: toratchabad.com https://toratchabad.com › גדולי החסידות בהלכה - מעיינותיך
- ↑ ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.
- ↑ הספר "מים חיים" להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.
- ↑ ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. בלקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.
