חיבוט הקבר

חיבוט הקבר אחד מהעונשים שמקבל האדם לאחרי המיתה.

העונש

עונש חיבוט הקבר הוא:

שאלו את רבי אלעזר כיצד דין הקבר, אמר שאלו להם בזמן שנפטר אדם מן העולם בא מלאך המות ויושב על קברו ומכה אותו בידו ואומר לו, קום הגידה לי שמך, אומר לו, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי, מיד מכניס רוח ונשמה בגופו ומעמידו ומחייבו בדין. אמר רבי יהושע בן לוי חצי אש ושלשלאות ברזל בידו, פעם אחת איבריו מתפרקים, שניה עצמותיו מתפרקים ובאין מלאכי השרת ומלקטין אותן ומעמידין אותו ומכה אותו פעם שלישית, ומבקשין ממנו דין, ודנין אותו בכל מדה ומדה. יום א' ויום ב' בכך דנין אותו, יום ג' דנין אותו במכות מכההו מב' עיניו מפני שלא ראה ואמר, ומאזניו מפני שלא שמע ואמר, ומשפתיו מפני שמוציא משפתיו דברי תפלות, ומלשונו מפני שהעידה עדות שקר, ומרגליו מפני שהקדים רגליו לדבר עבירה.

— מסכת חיבוט הקבר פ' ב.

סיבת העונש

ולכן צריך הגוף לחבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו

שקיבל בהנאות עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין

אא"כ מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש

— תניא - לקוטי אומרים פרק ח'

עצות להיפטר מהעונש

אבל אמרו ז"ל, הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפלתו בכוונה, אפילו מת בחוצה לארץ אינו רואה, שנאמר (יונה ב, ב), ויאמר קראתי מצרה לי וגו'.

— מסכת חיבוט הקבר פ' ג.

השיעור להפטר מחיבוט הקבר הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאומר אותיות התורה, תהילים וכו'.

לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא ע"י חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהילים בע"פ

— היום יום ז' טבת

העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.

כמו כן בסיום שמו"ע קודם יהיו לרצון מובא בספרים וכן הוא מנהג חב"ד לומר פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה והאחרונה של שמו, כך לא ישכח את שמו כאשר ישאלו מלאכך המות.

בנוסף לכך אצל חסידי חב"ד אומרים גם את שמו של הרבי כיון שרוצים להזכיר גם ששייכים אליו.