עריכת הדף "חזקיהו המלך"

[[קובץ:לוחמי חזקיהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד]]'''חזקיהו המלך''' היה מלך ממלכי יהודה, שמוזכר ב[[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה|שבעל פה]] לטובה בעקבות צדקותו הרבה ומעשיו הטובים, ובמיוחד על כך שעקר את ה[[עבודה זרה]] מארצו. 

{{ציטוט|תוכן=הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן|מקור=[[ספר מלכים]] ב', יח ד|מרכאות=כן}}.

על פי תורת החסידות, על ידו העולם במעלה עליונה שהיה גילוי אלקות על כל הברואים{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]] מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הנחות - תקע"ז, וידעת היום רנט}}.
==בתורה שבעל פה==
===כוח התפילה===
ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת ברכות|ברכות]] <ref>דף י עמוד א</ref> מתוארת המחלה של חזקיהו כעונש על כך שהוא לא [[נישואין|נשא אישה]] והוליד ילדים, בניגוד לצו [[פרו ורבו]].<br>
נבואתו של [[ישעיהו]] הנביא, "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" <ref>מלכים ב', כ' א'</ref> מועצמת - "כי מת אתה" בעולם הזה "ולא תחיה" - [[העולם הבא|לעולם הבא]]. כאשר ישעיהו מודיע לו כי הסיבה לעונש החמור היא הימנעותו מהולדת ילדים, עונה לו חזקיהו כי הוא ראה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] שבניו יהיו רשעים. ישעיהו משיב לו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת, איבעי לך למעבד. ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא, ליעביד!" (תרגום: למה לך להיכנס לכבשונו של מקום, מה שצווית עשה, ומה שרוצה [[הקב"ה]] לעשות הוא יעשה.). חזקיהו מבקש מהנביא שישיא לו את בתו לאישה, ואולי זכות הנביא וזכותו שלו תעמוד להם והעתיד של בניו ישתנה, אבל ישעיהו מתנגד ואומר לו שכבר נגזרה גזירה שימות. חזקיהו עונה לו: "בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, '''אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים'''". 

חזקיהו נתרפא, [[נישואין|נשא]] את בתו של ישעיהו ונולדו לו ממנה בנים, ביניהם רבשקה ומנשה.

ב[[הגהות הב"ח]] (על אתר) מובא המשך למדרש, ומסופר שכשגדלו שני בניו של חזקיהו המלך, רבשקה ו[[מנשה המלך|מנשה]], הוא הוליך אותם על כתפיו ל[[בית מדרש|בית המדרש]] [[לימוד תורה|ללמוד תורה]]. בזמן הליכתם שמע חזקיהו את שני בניו מתלוצצים ומדברים על ראשו כעל קרבן לעבודה זרה. חזקיהו השליך אותם לקרקע. רבשקה נהרג ומנשה חי והפך למלך יהודה. לפי גרסה זו '''רבשקה''' המתואר במדרש איננו [[רבשקה]] שליחו של סנחריב, שכן הוא מת בילדותו.

=== שישה מעשים ===
ב[[מסכת פסחים]] <ref>דף נו עמוד ב</ref> מובאת [[ברייתא]] המתארת שישה מעשים של חזקיהו, מתוכם לשלושה חכמי דורו הסכימו ולשלושה התנגדו. [[ברייתא]] זו חדרה ל[[משנה]] ומפיעה ב[[משניות]] הנדפסות כמשנה האחרונה בפרק הרביעי בפסחים.<br> 
המעשים שהסכימו להם הם: 1. "גנז ספר רפואות". 2. "כתת נחש הנחושת", הוא [[נחש הנחושת]] שיצר [[משה רבנו]] במדבר ואנשים עבדו אותו בתור אליל. 3. "גרר [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] אביו על מטה של חבלים": אביו הוא [[אחז]] הרשע. 
מעשים שלא הסכימו להם: 1. "סתם מי גיחון", כדי שלא יבוא צבא אשור וימצאו [[מים]] לשתות, ובכך מנע גם [[מים]] מתושבי ירושלים. 2. "קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור". 3. "עיבר [[ניסן]] בניסן", כלומר, לאחר שנכנס [[ניסן]] עיבר את השנה והחליט שאותו החודש יהיה אדר ב' הפסח יעשה רק חודש מאוחר יותר.
==שמו==

לפעמים הוא נקרא בשם "חזקיהו" ולפעמים נקרא בשם "חזקיה". [[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב כי יתכן ששמו האמיתי היה חזקיהו, וכינויו היה "חזקיה"{{הערה|[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]], אבן העזר סימן רח א}}.

בחזקיהו מובא שאמר {{ציטוטון|זכור את אשר התהלכתי לפניך באמת ובתמים...}}, והשיב לו ה' וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי, אבל האמת והתמים '''שלו''' אינו נתקבל. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר את הדבר ב[[משל]] ה[[מלך]] בשר ודם גם שעושין לו פנימיות [[רצון|רצונותיו]] וממלאין תאוותו ורצונו האהוב לו, ובכל זאת לפעמים אינו מקבל תענוג מזה{{הערה| מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הנחות - תקע"ז, ועתה ישראל עמ' רצה}}.

==הקשת בימיו==
בפסוק כתוב "ויאמר אלקים זאת אות הברית גו' לדורות עולם"{{הערה|בראשית ט יב}}, ואיתא במדרש רבה{{הערה|על אתר (פל"ה, ב)}}: "לדרת כתיב, פרט לשני דורות [שבהם לא נראה אות הקשת בעולם], לדורו של חזקיה ולדורו של אנשי כנסת הגדולה, [[רבי חזקיה]] מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של ר"ש בן יוחאי".

ובפ[[רש"י]] על הפסוק הובאה דרשה זו, וז"ל: {{ציטוטון|לדרת עולם - נכתב חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמעון בן יוחאי}}.

[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לה, נח שיחה ג עמ' 32}}, שהמדרש ופרש"י מחולקים בטעם הדבר שדורות אלו לא הוצרכו לאות, שיש לבארו בב' אופנים: א) שזהו מצד זכות ה[[צדיק]]ים שבדור, המגינה על ה[[עולם]]. ב) מצד מצב כל אנשי הדור, שמצד צדקתם כו' אינם זקוקים לאות הקשת, שמלכתחילה אינם ראויים לעונש.

ברש"י מפורש "שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי ש[[צדיק]]ים גמורים היו", שתיבת "היו" מוסבת על תיבת "דורות" שלפני', שהדורות עצמם היו צדיקים גמורים. ומזה מובן, שהדוגמאות שמביא [[רש"י]] אחר כך, "כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמעון בן יוחאי", אין כוונתו בזה להדגיש גודל צדקתם של שני צדיקים אלה{{הערה|ע"ד פרש"י בש"ס (כתובות שם) "ואם יש [[צדיק גמור]] בדור אין צריך אות". אבל ראה הנסמן לקמן.}}, אלא שאנשי דורו של חזקיהו ואנשי דורו של [[רשב"י]] היו צדיקים גמורים. וכדמצינו בפירוש בחז"ל{{הערה|סנהדרין צד, ב (הובא גם ביפ"ת לב"ר שם..}} לגבי דורו של חזקיהו, שבימיו "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ כו' ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר כו'" - וזוהי הסיבה שלא הוצרכו לאות.

[ואף שזה בא על ידי חזקיהו המלך (כמסופר בחז"ל שם{{הערה|וראה לקוטי ישחות חלק ד' (ע' 1230. ע' 1235 ואילך) בנוגע לרבי יהושע בן לוי, שהוא פעל זיכוך בהדור. וראה [[לקוטי שיחות]] חי"ז ע' 363 הערה 77.}}), מכל מקום, מה שנוגע כאן (בטעם שלא היו צריכים לאות) אינו גודל זכותו דחזקיה בזה, אלא זה שבפועל היו אנשי דורו צדיקים גמורים].

אבל המדרש סבירא ליה שהטעם שנתמעטו ב' דורות אלו מאות הקשת הוא מצד גודל צדקתם של חזקיהו ושל (אנשי כנסת הגדולה, או) [[רשב"י]] עצמם. וכמובן גם מהמשך דברי המדרש{{הערה|וכן בירושלמי ברכות שם.}}, שמסופר שם אודות דברי [[רשב"י]] ל[[אליהו הנביא]] בנוגע ל[[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|ראה גם כתובות שם. מדרש [[תהילים]] שם. פסיקתא דר"כ פרשה ויהי בשלח. ועוד.}}, דכיון שנראתה הקשת בימיו אין הוא כדאי לראות פניו, שמזה מובן, שהמעלה של אי ראיית קשת שבימי [[רשב"י]] מתייחסת ל[[רשב"י]] עצמו (ולא לאנשי דורו), שמצד גודל צדקתו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] לא נראתה קשת בימיו. וכן מובן ממה שהמדרש ממשיך ומבאר עוד כמה מעלות ושבחים של רשב"י, כי שבחים אלה מוסיפים ביאור בטעם שלא נראתה קשת בימיו{{הערה|ראה נזר הקודש (השלם) לב"ר שם. - ודלא כמו שכתוב ביפה תואר (השלם) לב"ר שם, ששבחים אלה הובאו שם רק דרך אגב.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלכים]]