זאב זלנקו
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ר' זאב (וולדמיר) זלנקו, הינו רופא חב"די ממוצא רוסי, במנרו
תולדות חיים
ד"ר זאב זלנקו נולד בשנת תשל"ג ברוסיה הסובייטית, להורים שהיו תוצר של מערכת החינוך הקומוניסטי, וכמעט לא ידעו על יהדותם. שני דורות אחורה, כל המשפחה הייתה שומרת תורה ומצוות, אבל בעקבות המהפכה הקומוניסטית סבו וסבתו עזבו שמירת תורה ומצות. להוריו בקושי היו זכרונות יהודיים. "אבי זכר במעורפל שראה מצות בבית סבו וסבתו, ואילו אמי זכרה את סבה וסבתה מדליקים נרות חנוכה ומקפידים על בשר כשר", הוא מספר.
למרות שלא התנהגו כיהודים – בעיני הגויים הם נחשבו כיהודים ונמצאו ראויים להערות אנטישמיות… לאמו נאמר שלא לנסות אפילו להגיש מועמדות לאוניברסיטת קייב מכיוון שהיא יהודייה, ורק בלנינגרד הצליחה להתקבל. גם אביו ספג מפעם לפעם קריאות ז'יד, ונאלץ להגן על עצמו מפני תקיפות פיזיות בשל היותו יהודי. "גם אני עצמי, למרות גילי הקטן, הספקתי לספוג הערות אנטישמיות, כאשר המטפלות במעון היו מכנות אותי ז'יד קטן"…
בשנת תשל"ז, הצליחה המשפחה לקבל היתרי יציאה מרוסיה, ולאחר תחנת–ביניים באיטליה – המריאו לארצות הברית, שם התיישבו בברוקלין. כעבור כמה חודשים אביו לקח אותו לקראון הייטס, שם ערך לו ברית מילה בבית הכנסת של ארגון FREE הפועל בקרב יוצאי רוסיה. זאב היה מספיק גדול כדי לזכור את הברית, וגם לשאול את אביו מדוע עליו לעבור את הטקס הזה. "אבי הסביר לי שכל יהודי אמור לערוך ברית בגיל שמונה ימים, אך ברוסיה לא איפשרו לנו לקיים את המצווה הזאת, וכעת סוף סוף אנחנו יכולים. ואכן, כאשר נולד לי אח נוסף, אפרים, ערכו לו את הברית בגיל שמונה ימים".
בקולג' למד ללימודי פילוסופיה. ותחבר לשיטות הרואות בבני האדם את התגלמות הרוע. "ראיתי בבני אדם סוג של 'חיות רעות'… הרגשתי בודד ואומלל, והיה ברור לי שמשהו כאן לא בסדר. אבל לא ידעתי מה זה".
ביקור בארץ הקודש
לקראת סיום הלימודים בקולג', ולפני התחלת לימודי הרפואה באוניברסיטה, נסע במסגרת ארגון הלל טיול בחינם לארץ ישראל.
במהלך השבוע הראשון טייל באתרים רבים, ונהנה מהחשיפה לכל קשת החיים היהודיים בארץ ישראל.
ההבזק הרוחני הראשון התעורר בליל שבת, כאשר התארח אצל משפחה חרדית בעיר העתיקה בירושלים, ידידים של המדריך הרוחני שלנו, הרב משה שור. "יכולתי להרגיש את האושר והנינוחות של בני המשפחה, וזמירות השבת חדרו עמוק לתוך נשמתי. האווירה הכללית הייתה שלווה, וזה נגע בי עמוקות".
הטיול נמשך עוד כמה שבועות, במהלכו ביקרנו באתרים יהודיים בכל רחבי הארץ, ומיום ליום התחלתי להרגיש קשר עמוק יותר לעם ישראל ולארץ ישראל. כאשר הטיול הסתיים והייתי צריך לחזור הבייתה – לא יכולתי לעזוב… דיברתי עם הרב שור, והוא הבין את התהליך הרוחני שאני עובר, והמליץ לי להרשם לתוכנית בשם ישראלייט, שמנהל הרב דוד אהרן בעיר העתיקה בירושלים.
במהלך התוכנית למד הרבה על היהדות. בין השאר היו לו שיחות ארוכות עם ד"ר ג'רלד שרדר, יהודי שומר תורה ומצוות ופיזיקאי מפורסם בעולם. על הסתירה בין הדת למדע, והוא הראה שכאשר מכירים לעומק את היהדות וגם את המדע, הכל נהיה ברור יותר. ה'סתירות' הן תוצאה של בורות. או ביהדות, או במדע.
כעבור חודש יהי חייב לחזור לארה"ב, ללימודי הרפואה. "שוחחתי עם הרב אהרן על המשך דרכי, והבעתי את דאגתי שכאשר אגיע לאוניברסיטה בבופולו, לא אוכל להמשיך בלימודי היהדות. הוא אמר לי כי בהשגחה פרטית מופלאה בדיוק היום הוא אמור להרצות בפני קבוצת סטודנטים, שהגיעו עם שליח הרבי מליובאוויטש לבופולו, הרב נתן גוראריה". , וכך למעשה נוצר הקשר הראשון עם חב"ד בבופולו.
תקופת בופלו
בשנת תשנ"ה התחלללמוד רפואה באוניברסיטה בבופולו. מצד אחד הלך עם כיפה, ומצד שני עוד לא החליט לשנות את אורח החיים לגמרי.
בחורף תשנ"ו עברתי חוויה מטלטלת שאביו עבר אירוע לב, והתפלל חזק לרפואתו הניסית, הדבר חיזק אותו בכל הקשר לתורה ולמצוות.
באותה תקופה אחיו אפרים התקרב לשמירת תורה ומצוות, והדבר פעל עליו ועל הוריו להתחזק בכשרות.
במגפת הקורונה
פרסום גדול קיבל ד"ר זלנקו במהלך מגפת הקורונה בעיקר בתחילת, בטענה ששהצליח לרפא כ־700 חולי קורונה על ידי שימוש בתרופה לטיפול במלריה בשם hydroxychloroquine בשילוב עם חומרים אחרים.
במכתב שפרסם כתב את ממצאיו כי התרופה עזרה אצל מטופליו למלחמה במחלה, ראשי השלטון בוושיגטון ובראשם פרזידנט טארמפ, מהרו לאמץ את הצעותו, אך ראשי מערכת הבריאות זעקו שאין לממשל הכח והזכות להביע דעה בעניני בריאות, וטענו שאין נתונים מדעיים שהתרופה עוזרת, הדבר נשאר במחלוקת בלתי פטירה בין ראשי מערכות הבריאות בעולם, אך גרם למלחמה גדולה בין תומכי פרזידנט טארמפ לבין מתנגדיו.
