עריכת הדף "התקשרות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}} 
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:אור וחום ההתקשרות.png|ממוזער|טיוטה שהכין [[הרבי]] ל[[מכתב כללי]] שהיה מיועד לשליחה אל כלל [[חסידי חב"ד]] ברחבי תבל, בו הוא מעורר כי בתום חלוף שנה מ[[הסתלקות הרבי הריי"צ]] '''"יש חשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו -אשר כולה חד - ילך הלוך וחסור ח"ו"''' והוא מדגיש את הצורך לרענן את רגש ההתקשרות מחדש]]
ענין ה'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת". 

==עניינה בעבודת האדם==
עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול ל[[נשיא הדור]]. והכוונה בזה היא הן לעבודת ה[[נשמה]] בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת ה[[נשמה]] עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.

עבודת ה[[נשמה]] בעולם היא עבודת ה[[בירורים]]. עניינה הוא, לברר את ענייני העולם שמצד עצמם הם [[קליפה]] - חשים עצמם למציאות נפרדת מאלוקות. עבודת האדם היא לברר ולקדש את העולם וזאת על ידי ההשתמשות בעניני העולם לשם שמים כך שחודר במציאות העולם שכל מציאותם היא למלאות רצון ה'. אמנם עבודה זו דורשת מהאדם התבטלות לנשיא הדור, וזאת בכדי שהבירור יעשה כדרוש ובשלימות. כדי שה[[נשמה]] שמצד עצמה מובדלת מהעולם תוכל לרדת לעולם ושהיא לא תתעלם שם, אלא תתגבר עליו ותברר אותו, עליה לקבל כוחות מחודשים שמגיעים אליה על ידי התבטלותה לנשיא הדור.{{הבהרה|מה הוא כוחו של נשיא הדור בפרט זה?}}
 
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808}} ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה [[בירור ראשון]] וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה '[[ביטול היש]]' ולא הגיע עדיין ל'[[ביטול במציאות]]') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - [[בירור שני]] והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של [[נשמה]] גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.{{הערה|תורה אור כז, ג.}} 

וסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת ה[[נשמה]] בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.{{הבהרה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808}}

==רגש ההתקשרות==

===העלאת זכרונות===
חסידים היו נוהגים, על מנת לעורר בליבם את רגש ההתקשרות והאהבה לרבם, לצייר (כלומר לדמיין) במחשבתם את התקופות והזמנים בהן שהו במחיצת רבם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ו' עמוד שנג|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ב[[יחידות]] או שהיו שומעים [[מאמר|דא"ח]] או היו בעת ההתוועדיות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}}

[[הרבי הריי"צ]] הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[ראש השנה]] של שנת תש"ה}}. במשך ה[[סעודות בדירת הרבי הריי"צ]] גם לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], היה מונח במקומו של הרבי הריי"צ סט של סכו"ם, צלחת, גביע וחלות, וסדר הישיבה של הנוכחים היה כפי שהיה בחייו של הרבי הריי"צ. כאשר שאל [[הרש"ג]] את הריב מדוע ממשיכים בסדר זה, השיב הרבי כי על ידי כך ייזכרו בקלות בצורה בה היו הדברים בחייו של הרבי הריי"צ ובדברים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}. 

[[אדמו"ר הזקן]] שמע מרבו [[המגיד ממזריטש]] את מה ששמע מרבו של המגיד [[הבעל שם טוב]] את הביטוי: {{ציטוטון|וואס געדענקסטו?}} (ב[[אידיש]]: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי{{הערה|על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר השיחות תש"ט]] עמוד 333}}.

בין [[מנהגי יום הולדת]], עוד מאלו שהודפסו בספר [[היום יום]] מתוך דברי [[הרבי הריי"צ]], הם {{ציטוטון|העלאת זכרונות וההתבוננות בהם}}{{הערה|היום יום י"א ניסן}}, כשהכוונה היא להיזכר בשאלה ששאל את הרבי ב[[יחידות]] ואת התשובה שקיבל באותה שעה{{הערה|על פי רשימת המנהגים שפירט הרבי ב[[ספר השיחות]] תשמ"ח חלק א' עמוד 406}}. במקרים מסויימים הורה הרבי כי על ההתבוננות לערוך כחמש עשרה דקות{{הערה|מובא בקובץ [[תחיינו]] גליון מספר 9 עמוד 90}}.

==דרכי ההתקשרות==
{{להשלים}}
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות [[רבותינו נשיאינו]], כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של [[הרבי הריי"צ]] בקט ממכתבו שהובא ב[[לוח היום יום]] שערך הרבי:
{{ציטוט|גרשים=כן|מקור=[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|כ"ד סיוון]]|תוכן=השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי [[לימוד התורה]], כשהוא לומד ה[[מאמר]]י [[חסידות]] שלי, קורא את ה[[שיחה|שיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי ה[[תמימים]] יחיו בלימודם וב[[התוועדות חסידית|התוועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, '''הנה בזה היא ההתקשרות'''}}
[[חסידים]] המליצו את מאמר ה[[משנה]] על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים {{ציטוטון|ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה}}(תחילת [[מסכת קידושין]]), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת [[דמי מעמד]], קניין שטר - [[כתיבה לרבי]], ובקניין ביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].

===לימוד תורתו של הרבי===
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
היסוד העיקרי בהתקשרות הוא לימוד תורת הרבי, היות ובעת הלימוד האדם מחובר ומאוחד עם הרעיון בו הוא מעמיק, והיות וצדיקים דומים לבוראם והקדוש ברוך הא 'הכניס את עצו' בתוך התורה שנתן לעם ישראל (כפי דורשים חז"ל את [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של המילה '''אנוכי''' שבתחילת עשרת הדיברות - '''א'''נא '''נ'''פשי '''כ'''תבית '''י'''הבית, אני את נפשי כתבי ונתתי), כך גם הרבי 'הכניס את עצמו' בתוך תורתו{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ד. [[תורת מנחם]] חלק י"ב עמוד 211}}.

עיקר הלימוד צריך להיות בתורת הנשיא שבאותו דור, היות ויש בתתורתו את המסרים והרעיונות השייכים במיוחד לאותו הדור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' עמוד קנג}}. בסדר הלימוד יש זכות הקדמה בחלקים השייכים לתקופה ([[פרשת השבוע]] או מועדי השנה){{מקור}}.

===כתיבה לרבי===
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת [[פדיון נפש]], הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.
 
===נסיעה לרבי===
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה ב[[עבודת השם]] בתקופה הקרובה.

===ציור פני הרב===
{{ערך מורחב|ציור פני הרב}}
אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של [[הרבי הריי"צ]], יכול לבצע זאת לאחר התבוננות ב[[תמונה]] בה מצולמת דמותו.

===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. [[הרבי הריי"צ]] נהג, ולאחריו המשיך הרבי]] במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[לשכת חשאין]] (אחת ממחלקות מחנה ישראל).

===קיום הוראותיו===
===הנהגות נוספות===
*'''[[יחידות]]'''.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''אמירת הפסוק באלוקי נצור''' - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12}}. 
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה דרב]]{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}.

==ראו גם==
*[[כתב התקשרות]]
*[[אמירת פרק הרבי]]

==לקריאה נוספת==
*'''קובץ התקשרות''' בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*'''אור וחום ההתקשרות''', ליקוט כל שיחות הרבי על ההתקשרות ודרכי ההתקשרות. [[ועד תלמידי התמימים]], תשע"ו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf01/index.html אלא אתה]''', מוסף בית משיח העוסק בנושא האהבה וההתקשרות של חסידים לרבי בדור השביעי, [[תשרי]] ה'תשע"ד
*'''הנשיא - לב כל קהל ישראל''' - חוברות לימוד בנושא התקשרות: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_1.pdf (א) החוט המקשר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_2.pdf (ב) נצח ישראל] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_3.pdf (ג) טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו] {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב לאופר, '''[habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=658&CategoryID=423 ניצוצי רבי - והלכת בדרכיו]''', חיקוי הנהגותיו של הרבי, בתוך גליון התקשרות

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:התקשרות]]