התוועדות חסידית

התוועדות או פַ‏ארברֶ‏יינגֵן ביידיש הוא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים עם רבם (לרוב משפיע) או עם האדמו"ר.

בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה.

משמעות ההתוועדות בחסידות

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". אימרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.

"המתוועד"

את ההתוועדות החסידית מנחה אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד", הוא בדרך כלל רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים.

השתייה בהתוועדות

כאמור, בהתוועדות מקובל לשתות 'לחיים', לרוב מדובר בשתייה אלכוהולית אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת גיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית.

מקרה יוצא מהכלל אצל הרבי בו לא שתו יין בהתוועדות היה בערב פסח תשמ"א שחל בשבת ובגלל שלא נוהגים לשתות יין בערב פסח שתו באותו התוועדות מים.

זמני התוועדות

אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, ימי הולדתם של פורטל:נשיאי חב"ד ודומיהם.