החיינו א-ל (ניגון)
הניגון החיינו א-ל הוא שיר העוסק בגאולה העתידה שפורסם בגליון הראשון של בטאון הקריאה והקדושה שיצא לאור בהוראת והכוונת אדמו"ר הריי"צ.
באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה".
השיר מיוחס על ידי חסידים לאדמו"ר הריי"צ אף שלא הופיע תחת שמו, וחסידים ניגנו אותו מספר פעמים בהתוועדויות של אדמו"ר הריי"צ, והוא נהנה מכך ואף עודד את הניגון.
הלחן המקובל כיום לניגון זה, הולחן על ידי ישראל דוד רוזנברג שהיה אחד מתלמידי ישיבת תומכי תמימים שנחאי.
מילות השיר
החיינו א-ל עד מועד
- יתגלה עוזר וסועד
אריאל יקום כלביא
- גאולתך לנו להביא
שבותנו להשיב לארץ
- תולדתו מבני פרץ
הוא מלך והוא משוח
- בעל זרוע וגם איש רוח
והוא בא ועד קט יתעלה
- נצחונו חיש יתגלה
חזקנו א-ל עד בואו
- יום יחשוף גואל זרועו
שנזכה וכן נשיח
- מחבלי המשיח
תקיפים ירדו דומה
- אותנו השאיר לאומה
יחיינו מיומיים
- בשלישי נמצא חיים
ביאור השיר עם מקורות
החיינו א-ל עד מועד - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד[1],
- כאשר יתגלה עוזר וסועד הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר[2],
אריאל יקום כלביא - הקב"ה המכונה אריאל[3], יקום כאריה ויושיע אותנו[4],
- גאולתך לנו להביא,
שבותנו להשיב לארץ את גלותנו[5] תשיב לארץ הקודש,
- על ידי מלך המשיח שתולדתו מבני פרץ בן יהודה[6]
הוא מלך והוא משוח[7]
- בעל זרוע - חלק מפעולותיו נעשות בכוח ובכפיה[8] וגם איש רוח - משיח יעסוק גם בהרמת מצבם הרוחני של ישראל[9]
והוא בא ועד קט יתעלה
- נצחונו חיש יתגלה
חזקנו א-ל עד בואו
- יום יחשוף גואל זרועו
שנזכה וכן נשיח - שנזכה לשוחח על חלק המאורעות שיתרחשו
- בשמן של מחבלי המשיח, וכמו שמפרט בסיום השיר, שנזכה לספר כיצד
אומות העולם המכונים תקיפים[10], יאבדו מהעולם וירדו דומה[11].
- ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק אותנו השאיר לאומה
וכאשר תבוא הגאולה יחיינו מיומיים[12], שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו[13]
- ודווקא בשלישי שהיא הגאולה השלישית, נמצא חיים חיים אמיתיים וחיים נצחיים.
קישורים חיצוניים
- שיר הגאולה להאזנה
מתוך מחזמר "להט החרב המתהפכת" של תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל - מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי
הערות שוליים
- ↑ תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".
- ↑ בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".
- ↑ כמאמר חז"ל (פסיקתא רבתי, כז) שהחורבן הגיע על "שבטלו דבריו של אריאל".
- ↑ על דרך לשון הפסוק: "הן עם כלביא יקום".
- ↑ ראו במפרשי המקרא לתהלים (קכו, ד): "שובה ה' את שבותנו", שהוא מלשון שבי (מצודת ציון) וגלות (רד"ק).
- ↑ כמאמר חז"ל שבשונה מכל התנ"ך שמופיע 'תולדת' בכתיב חסר, נאמר בפרץ "אלה תולדות פרץ" היות שממנו יצא מלך המשיח, וכן דרשו על הפסוק "עלה הפורץ לפניהם" שמלך המשיח מכונה בשם פורץ היות והוא מתולדותיו (פסיקתא זוטרתא, בראשית לח).
- ↑ ראה לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59, שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.
- ↑ כלשון הרמב"ם (הל' מלך המשיח פי"א ה"ד) "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ"ד ה"י) שמגמתו ומחשבתו "לשבור זרוע הרשעים".
- ↑ בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'".
- ↑ ראה ברד"ק על תהלים (כב, יג): "סבבוני פרים - והוא משל לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים".
- ↑ וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): "לא המתים יהללו. . ולא כל יורדי דומה", וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא "מקום כריתות וארץ גזירה" (אבן עזרא), וכן "הקבר שהגוף בו כמו אבן" (רד"ק).
- ↑ כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".
- ↑ כפירוש רש"י על הפסוק.
