| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:הדסים.png|ממוזער]]
| + | {{בעבודה}} |
| | [[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]] שבהם 36 הדסים משולשים]] | | [[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]] שבהם 36 הדסים משולשים]] |
| − | [[קובץ:חלוקת ד' מינים - חברי המזכירות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי ב[[חלוקת ארבעת המינים]]. הדסים לחברי ה[[מזכירות]]]]
| |
| | '''הדס''' הינו ה"ענף עץ עבות", אחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה ליטלם ב[[חג הסוכות]]. | | '''הדס''' הינו ה"ענף עץ עבות", אחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה ליטלם ב[[חג הסוכות]]. |
| | | | |
| | ==רקע הלכתי== | | ==רקע הלכתי== |
| − | כתוב בתורה:{{הערה|ויקרא כג מ}} {{ציטוט|"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"}}.
| |
| | | | |
| − | ובגמרא{{הערה|מסכת סוכה לב, ב}}: {{ציטוטון|"תנו רבנן: "ענף עץ עבות", שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא? הוי אומר זה הדס .. תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס"}}.
| + | ==עניין האחדות שבו== |
| | | | |
| − | הגמרא מביאה את דעתו של רבי אליעזר בן יעקב שענף עץ עבות פירושו {{ציטוטון|"עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס"}}.
| + | ==הוספה במניין ההדסים== |
| − | | |
| − | בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת: {{ציטוטון|"תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול, היכי דמי עבות? אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא, רב כהנא אמר אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא "הדס שוטה" קרי ליה"}}{{הערה|בתרגום לעברית:שנה עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול, כיצד הוא עבות? אמר רב יהודה והוא שנמצאים שלושה שלושה עלים בקן, רב כהנא אמר אפילו שנים ואחד רב אחא בנו של רבא היה מחזר על הדס שהוא עשוי בשנים ואחד הואיל ויצא מפיו של רב כהנא. אמר לו מר בר אמימר לרב אשי אבא לאותו "הדס שוטה" היה קורא לו}}.
| |
| − | | |
| − | בשיחי ההדסים גדלים גם פירות קטנים המכונים בלשון המשנה "ענבים". המשנה אומרת שאם "היו ענביו מרובות מעליו, פסול. ואם מיעטן, כשר. ואין ממעטין ביום טוב"{{הערה|סוכה פרק ג, משנה ב.}}.
| |
| − | | |
| − | ==עניין האחדות שבהדס== | |
| − | מבואר שארבעת המינים מורים על עניין האחדות הן בכללות והן בפרטיות כל מין ומין בפני עצמו.
| |
| − | | |
| − | בכללות, אגידת ארבעת המינים מורים על ארבעה סוגים בבני ישראל, האתרוג שיש בו טעם וריח מורה על יהודים לומדי תורה ומקיימים מצוות. הלולב שיש בו טעם ואין בו ריח מורה על לומדי תורה. ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם מורה על מקיימי מצוות והערבה שאין בה טעם וריח מורה על הסוג הנחות ביותר. אגידת יחד מורה על אחדות בני ישראל.
| |
| − | | |
| − | בהדס בפני עצמו מודגש עניין האחדות בכך שעליו גדלים באופן של "עבות" ששלושה עלים גדלים מ"קן" אחד.
| |
| − | | |
| − | ==מניין ההדסים==
| |
| − | במסכת סוכה{{הערה|פרק ג' משנה ד'}} נחלקו התנאים במניין ההדסים: "רבי ישמעאל אומר שלושה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד .. רבי עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת", הלכה נפסקה כרבי ישמעאל{{הערה|רמב"ם הלכות לולב פ"ז, הלכה ז ד"נוי מצווה הוא"}}, וטעמו נדרש בגמרא, שבהדס נאמר "ענף עץ עבות", שלוש תיבות, ומכאן לומדים שצריך ליטול שלושה הדסים.
| |
| − | | |
| − | נוהגים להוסיף על מניין ההדסים{{הערה|1= ספר המנהגים. וראה בארוכה בעניין זה ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=286&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רעא]}}. מובא כי מוסיפים רק במספרים ארבע, שנים עשר, שלושה עשר, ועשרים ושישה. הרבי הסבר זאת כי בארבע יש קיום של הוספה על עצם המצווה, שתים עשרה כנגד [[י"ב גבולי אלכסון]], שלוש עשרה כנגד [[י"ג מדות הרחמים]], עשרים ושש כנגד ה[[גימטריה]] של [[שם הוי"ה]]{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד רנ}}. עם זאת, הרבי עורר להוסיף על כל פנים שלושה הדסים על השלושה שמצד עיקר המצווה{{הערה|ערב חג הסוכות תשכ"ח לתושבי כפר חב"ד, ובשיחת ש"פ האזינו תנש"א}}, גם כאשר מדובר בסט ארבעת המינים שמשתמשים בו ל[[מבצע לולב]]{{הערה|[[תורת מנחם]] תשנ"ב כרך א' עמוד 76}}.
| |
| − | | |
| − | [[רבותינו נשיאנו]] הוסיפו על מניין ההדסים כדלהלן:
| |
| − | | |
| − | [[אדמו"ר הרש"ב]] לפעמים היה שם בלולב שלו שתיים עשרה הדסים כנגד [[י"ב גבולי אלכסון]] לפעמים שלוש עשרה כנגד [[י"ג מידות הרחמים]] ולפעמים עשרים ושש כנגד הערך המספרי של [[שם הוי']] ולפעמים ארבע הדסים להוספה על עיקר הדין{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 13-14, המלך במסיבו ח"א עמ' רנ}}.
| |
| − | | |
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] לקח קודם קבלת הנשיאות שתיים עשרה הדסים, ולאחר קבלת הנשיאות לקח שלוש עשרה הדסים ללולבו. וכן נהג באותם שנים [[הרבי מלך המשיח]]{{הערה|ימי מלך ח"ג עמ' 1184, וכן בימי בראשית עמ' 263. וראה באוצר מנהגי חב"ד ובמקומות שנסמנו שם}}.
| |
| − | | |
| − | [[הרבי]] נוהג לקחת ללולבו שלושים וששה הדסים{{הערה|ימי בראשית עמ' 263, יומן שנת הקהל תשמ"א}}. כן הורה לרב [[דוד רסקין]] שהיה אוגד את הלולבים של הרבי מידי שנה. בשנת [[תשנ"ב]] הורה לו להניח "פעמים ח"י - שלושים וששה" הדסים בכל לולב{{הערה|מוסף לכפר חב"ד גיליון 493 עמ' 8}}{{הערה|לפי עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]] במשך ימי חול המועד, כאשר ההדסים היו מתייבשים היו מוסיפים עוד הדסים טריים ללולבו של הרבי אך לא מוציאים את היבשים. [https://vod.smslarav.co.il/lecture/61269052d36f4eeb688d3bad מנהגי מלך - חג הסוכות] באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]].}}.
| |
| − | | |
| − | ==ראו גם==
| |
| − | *[[הואיל ונפיק מפומיה]]
| |
| − | | |
| − | {{סוכות}}
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | [[קטגוריה:סוכות]]
| |
