|
|
| שורה 3: |
שורה 3: |
| | ערך זה אינו עוסק בבית המקדש, אלא בחידושים שקשורים עם בית המקדש השלישי, למידע על בית המקדש בכלל ראה קטגוריה בית המקדש. | | ערך זה אינו עוסק בבית המקדש, אלא בחידושים שקשורים עם בית המקדש השלישי, למידע על בית המקדש בכלל ראה קטגוריה בית המקדש. |
| | | | |
| − | שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| |
| − |
| |
| − | כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| |
| − |
| |
| − | הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| |
| − |
| |
| − | ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| |
| − |
| |
| − | לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| |
| − |
| |
| − | קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| |
| − |
| |
| − | זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| |
| − |
| |
| − | שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| |
| | ==בנייתו== | | ==בנייתו== |
| | בנוגע למי יבנהו נכתבו שתי דעות, במדרשים נאמר שבית המקדש השלישי יבנה על ידי הקב"ה, (בשונה מבתי מקדש הקודמים הראשון והשני, שנבנו על ידי עם ישראל עצמו), כמו שנאמר בפסוקים "מקדש ה' כוננו ידיך", פסוק זה נאמר על בנית הבית השלישי, כן את הפסוק "במעשה ידיך ארנן" פירשו על הבית השלישי. גם דעת רש"י ותוס' במסכת סוכה שמקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא מן השמים. | | בנוגע למי יבנהו נכתבו שתי דעות, במדרשים נאמר שבית המקדש השלישי יבנה על ידי הקב"ה, (בשונה מבתי מקדש הקודמים הראשון והשני, שנבנו על ידי עם ישראל עצמו), כמו שנאמר בפסוקים "מקדש ה' כוננו ידיך", פסוק זה נאמר על בנית הבית השלישי, כן את הפסוק "במעשה ידיך ארנן" פירשו על הבית השלישי. גם דעת רש"י ותוס' במסכת סוכה שמקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא מן השמים. |
גרסה מ־21:24, 14 בינואר 2011
בזמן בו כל עם ישראל היה בארצו היה בית המקדש מרכז העם היהודי, מרכז תורני ומרכז הנהגתי לאומה כולה.
אחד מהדברים המרכזים שיתווספו בגאולה לאחר שעם ישראל כולו ישב על אדמתו, הוא בנין בית המקדש, ועבודת הקרבנות.
ערך זה אינו עוסק בבית המקדש, אלא בחידושים שקשורים עם בית המקדש השלישי, למידע על בית המקדש בכלל ראה קטגוריה בית המקדש.
בנייתו
בנוגע למי יבנהו נכתבו שתי דעות, במדרשים נאמר שבית המקדש השלישי יבנה על ידי הקב"ה, (בשונה מבתי מקדש הקודמים הראשון והשני, שנבנו על ידי עם ישראל עצמו), כמו שנאמר בפסוקים "מקדש ה' כוננו ידיך", פסוק זה נאמר על בנית הבית השלישי, כן את הפסוק "במעשה ידיך ארנן" פירשו על הבית השלישי. גם דעת רש"י ותוס' במסכת סוכה שמקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא מן השמים.
לעומת זאת בגמ' ירושלמי ובמדרשים נוספים נאמר על הפסוק עורי צפון ובואי תימן, אלו הגלויות או מלך המשיח, הנתונים בצפון -גלות בבל, יבואו ויבנו את בית המקדש הנתון בתימן - כלומר בדרום, כלומר שהבניה תהיה על ידי אדם.
להלכה פסק הרמב"ם, "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה מקדש במקומו", כלומר שבנית ביהמ"ק תהיה על ידי מלך המשיח.
אדמו"ר שליט"א כותב מספר אפשריות שחלק מהמקדש יבנה על ידי אדם וחלקו יבנה מהשמים ובכך מתווך בין הדעות הנ"ל.
בקונטרס בית רבינו שבבבל כותב אדמו"ר שליט"א שביהמ"ק יתגלה משמים תחילה בבית רבינו שבבל כלומר ב770, ורק לאחר מכן בית המקדש יעבור לירושלים, (כמובן באופן ניסי).
זמן בנייתו ביחס לביאת בן דוד
בגמ' נאמר שבית המקדש נבנה כהכנה למלכות דוד כלומר לפני שמגיע מלך המשיח. כך דרשו בגמ' את הפסוק: "אחר ישובו בני ישראל" כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את דוד מלכם".
אך לאידך נאמר שבית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.
להלכה פסק הרמב"ם: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה מקדש במקומו", מסדר דבריו של הרמב"ם (שגם הסדר בדבריו נכתב בדיוק רב), מוכח שקודם תחזור מלכות דוד, ורק לאחר מכן יבנה בית המקדש.
במדרש ילקוט שמעוני נאמר: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות . . שנאמר בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". פי' הפסוק הוא שה' יבנה את ירושלים מאחר שאת נדחי ישראל קבץ כבר. כלומר שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית.
לאידך, לדעת הזהר והגמ' בנין הבית קודם לקיבוץ גלויות. מקורם של הזהר והגמ' הוא גם מהפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" רק שלשיטתם ביאור הפסוק הוא בונה ירושלים ה' ורק לאחר מכן נדחי ישראל יכנס.
להלכה כתב הרמב"ם "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל", מהסדר בדבריו מוכח דעתו שבנין בית המקדש קודם לקבוץ גלויות.
החידושים שיתווספו בו
בספר יחזקאל מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורותו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.
יעלו אליו כל שבת ור"ח (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".
חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש בברזל בבנית הבית), כיון שלעתיד הברזל כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד וכתתו חרבותם לאתים, לכן הברזל רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.
כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמ' למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת מתן תורה הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד תורה חדשה מאתי תצא שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.
