הבדלים בין גרסאות בדף "אתרוג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
+
 
[[תמונה:הרבי בסוכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מנענע ד' מינים]]
+
[[תמונה:אתרוג.jpg|left|thumb|250px|עץ אתרוגים]]
 
'''אתרוג,''' הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
 
'''אתרוג,''' הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
  
על פי אדמו"ר הזקן, אתרוגים מיאנווא (קלאבריא) הם מהודרים ביותר, מכיון שידוע שאינם מורכבים וכן הוא מנהג חב"ד.
+
== מנהג חב"ד ==
 
 
לא' ששאל למה מנהג חב"ד לברך בסוכות על אתרוג מקלאבריא דווקא, הרי לכאורה רצוי לברך על אתרוג מהארץ, שעל ידי זה מחזקים את היישוב, השיב הרבי בתשובה מבהילה, אשר תוכנה היא "כשרוצים להגן על עם ישראל צ"ל נשק ומצוות כדבעי, וא"א להחליף פענטאם ב"עוזי" - ולהבדיל, אתרוג שיש בו מסורת אבות - ולהבדיל אתרוג בלי מסורה".
 
 
 
ב[[קלבריה]] גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.
 
  
גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.  
+
ב[[קלבריה]] גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערת שוליים|גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.}}
 
 
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. הרבי  מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר ‘משמני הארץ יהיה מושבך’ (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו”ר הזקן: כי כשאמר הקב”ה למשה רבנו ‘ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו’’ - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה. על כן נהגו חסידי חב”ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלברי, כפי המובא ב[[ספר המנהגים]]: קבלה בידינו מאדמו”ר הזקן - בעל התניא והשו”ע - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו.
 
 
 
במשך הדורות השתדלו נ[[שיאי חב"ד]] - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: “מנהג חסידי חב”ד לקחת ד’ מינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער’ ע”ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער’ ע”ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקלל”ה נבג”מ זי”ע הכ”מ”.
 
  
 +
::'''לערך מורחב: [[קלבריה]].'''
 +
{{ערך חסר}}
 
== קישורים חיצונים ==
 
== קישורים חיצונים ==
 
 
 
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32103 כתבה בחב"ד אינפו]
 
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32103 כתבה בחב"ד אינפו]
 
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו]
 
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו]
 
[[קטגוריה:מצוות]]
 
[[קטגוריה:מצוות]]

גרסה מ־06:14, 24 ביוני 2010

עץ אתרוגים

אתרוג, הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.

מנהג חב"ד

בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.[1]

לערך מורחב: קלבריה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצונים

  • גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.