אסרו חג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון.

מקור השם

מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).

מנהגי חב"ד

בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, פוסק אדה"ז (סי' תכט סע' י"ז) שיש להרבות בסעודה ביום זה, וכן הוא מנהג חב"ד. כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים הכינוס תורה ע"פ הוראת הרבי.