הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו וייץ"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 25: שורה 25:
 
ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק היו מאלו שנשלחו לגטו וורשא, וב[[כ"ג אלול]] [[תש"ג]] נשלחו להורות ההריגה בפונאר ונרצחו על קידוש ה'{{הערה|הערך נכתב על פי תחקיר מנחם מענדל אדלר בהתמים גיליון נב, פסח תשפ"ד}}.
 
ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק היו מאלו שנשלחו לגטו וורשא, וב[[כ"ג אלול]] [[תש"ג]] נשלחו להורות ההריגה בפונאר ונרצחו על קידוש ה'{{הערה|הערך נכתב על פי תחקיר מנחם מענדל אדלר בהתמים גיליון נב, פסח תשפ"ד}}.
  
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*מנחם מענדל אדלר, התמים גיליון נב, פסח תשפ"ד
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:וייץ, אליהו}}
 
{{מיון רגיל:וייץ, אליהו}}

גרסה מ־16:17, 30 באפריל 2024

הרב אליהו ויץ (י"ח ניסן תר"ל - כ"ג אלול תש"ג) היה חסיד חב"ד ועסקן למען עניני ליובאוויטש, ומנהל תומכי תמימים וילנא.

תולדות חיים

נולד בי"ח ניסן תר"ל[1]לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא.

התחתן בה' אלול תרנ"ח עם מרת לאה גליקע בווארשא.

לאחר חתונתו התגורר בווארשא ושם נולדו בנותיו, ולאחר זמן מה עבר להתגורר בעיר אלכסנדר שבסמיכות ללודז'.

היה סוחר עצים וגביר גדול והיה נוסע במסגרת עסקיו ברחבי ליטא ופולין.

פעולותיו עבור חסידי חב"ד

במשך הזמן פעולתו הענפה הייתה על כל ענייני חב"ד באזור.

היה עסקן בעל השפעה רבה ולאיש סודו של אדמו"ר הריי"צ, והיה מהפועלים למען ישיבת תומכי תמימים וילנא, ודאג לכך שהישיבה תקבל תקציב חודשי.

בשנת תרצ"א הייתה תוכנית שאדמור הריי"צ יהגר לארצות הברית, ור' אליהו נבחר להציע לפניו את כל העניין.

לאחר ביקור הרבי הריי"צ בפלך ווילנא נעזר רבות בר' אליהו ולאחר מכן גם מסר את תודתו על הביקור.

בלווית ה'חפץ חיים' השתתף ר' אליהו בתור שליחו של אדמו"ר הריי"צ, ובהוראה טלפונית שקיבל התבקש להביע בשמו את כאבו העמוק על פטירתו.

פטירתו

ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק היו מאלו שנשלחו לגטו וורשא, ובכ"ג אלול תש"ג נשלחו להורות ההריגה בפונאר ונרצחו על קידוש ה'[2].

לקריאה נוספת

  • מנחם מענדל אדלר, התמים גיליון נב, פסח תשפ"ד

הערות שוליים

  1. לפי מה שכתב בעצמו בבקשת העלייה שלו לארץ ישראל וכן ע"פ המכתב בדרכון שלו. אולם הרישומים משק בית של העיר וילנא נכתב שנולד בשנת תרל"א ובדף העד שכתבה ביתו נכתב שנולד בשנת תרל"ג
  2. הערך נכתב על פי תחקיר מנחם מענדל אדלר בהתמים גיליון נב, פסח תשפ"ד