עריכת הדף "אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]]. | '''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]]. | ||
| − | הזמן הארוך ביותר | + | הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה. |
כך למשל מורה הבעל שם טוב: | כך למשל מורה הבעל שם טוב: | ||
| − | הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, פירוש שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים. | + | הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים. |
תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה. | תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה. | ||
| − | + | העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]]. | |
| − | |||
==מזון== | ==מזון== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}} | ||
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו. | בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו. | ||
מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות. | מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==אכילה לפני התפילה== | ==אכילה לפני התפילה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}} | ||
| − | ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{ | + | ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}. |
| − | נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{ | + | נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}. |
==אכילה לעתיד לבוא== | ==אכילה לעתיד לבוא== | ||
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה: | בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה: | ||
| שורה 44: | שורה 33: | ||
אולם במקום אחר{{הערה|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר". | אולם במקום אחר{{הערה|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר". | ||
| + | {{הערות שוליים|}} | ||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
| − | + | [[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]] | [[קטגוריה:אכילה ושתיה]] | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]] | ||
