עריכת הדף "איסר זלמן מלצר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=איסר זלמן מלצר | |שם=איסר זלמן מלצר | ||
|כינוי=האבן האזל | |כינוי=האבן האזל | ||
| − | |תמונה=מלצר.JPG | + | |תמונה=[[קובץ:מלצר.JPG|250px]] |
| − | |תיאור= | + | |תיאור= |
|תאריך לידה=[[תר"ל]] | |תאריך לידה=[[תר"ל]] | ||
|מקום לידה= מיר | |מקום לידה= מיר | ||
| − | |תאריך פטירה=[[י' | + | |תאריך פטירה=[[י' בכסליו]] ה'[[תשי"ד]] |
|מקום פטירה= קמניץ | |מקום פטירה= קמניץ | ||
|מקום פעילות=[[בריסק]] | |מקום פעילות=[[בריסק]] | ||
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת עץ חיים | |תפקידים נוספים= ראש ישיבת עץ חיים | ||
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]] | |רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]] | ||
| − | |תלמידיו= | + | |תלמידיו= |
|חיבוריו= אבן האזל על ה[[רמב"ם]] | |חיבוריו= אבן האזל על ה[[רמב"ם]] | ||
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
| − | הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', ( | + | הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - [[י' בכסליו]] ה'[[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]]. |
| − | == | + | == ביוגרפיה == |
| − | רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל]] בעיר מיר שבפלך | + | רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל]] בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. |
בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]]. | בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]]. | ||
| − | שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, [[תרמ"ד]]-[[תרנ"ב]] בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין. | + | שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, [[תרמ"ד]]-[[תרנ"ב]] בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין. |
| − | בשנת [[תרנ"ב]] (1892) | + | בשנת [[תרנ"ב]] (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. |
בשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה. | בשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה. | ||
| − | רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" | + | רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית. |
הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס. | הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== תקופת סלוצק == | == תקופת סלוצק == | ||
| − | במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, | + | במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, |
| − | וב- | + | וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים". |
| − | רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים | + | רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים<REF>הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת].</REF>. |
| − | למרות היותה של | + | למרות היותה של העיירה [[סלוצק]] עיירה [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערת שוליים|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] ח"א עמ' קכ"א}}. |
| − | ==למד | + | ==למד קבלה וחסידות== |
| − | בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] | + | בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] ו[[חסידות]] עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול{{הערת שוליים|מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניך ויאמרו לך - ההייתה כזו בימיהם?!" נגד לימוד [[תורת החסידות]], [[ירושלים]] [[תשמ"ט]].}}. |
| − | "... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר | + | במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] הי' מן הראוי לציין פרט זה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99+%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%94+%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2+%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]: |
| + | |||
| + | "...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".}}. | ||
==פרשת הילדים הפליטים== | ==פרשת הילדים הפליטים== | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים. | בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים. | ||
| − | ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו | + | ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערת שוליים|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}. |
| − | בי"ג ב[[ניסן]] פנה | + | בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיה קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']</REF>. |
| − | המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה | + | המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה הי' ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של [[אגודת ישראל]] לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על-ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים. |
| − | לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של [[אגודת ישראל]]. בספרי | + | לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של [[אגודת ישראל]]. בספרי ההסטורי החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה{{הערת שוליים|ללא איזכור חלקו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה לדוגמא: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.}}. |
==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ== | ==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ== | ||
| − | |||
| − | ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת | + | ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת חגיגיות לכבוד [[אדמו"ר הריי"צ]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה נחת רוח. |
| + | |||
| + | על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערת שוליים|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], נציג [[העדה החרדית]], הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - ר' איסר זלמן{{הערת שוליים|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}. | ||
==ברכה לקבלת הנשיאות== | ==ברכה לקבלת הנשיאות== | ||
| − | עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{ | + | עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערת שוליים|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו: |
| − | "ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן"{{ | + | "ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן".{{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}} |
==באגודת ישראל== | ==באגודת ישראל== | ||
| − | רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע" | + | רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"ג]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנים האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]]. |
| − | בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{ | + | בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערת שוליים|בינהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערת שוליים|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}. |
==יחס לחסידות== | ==יחס לחסידות== | ||
| − | + | בי"ב [[כסלו]] [[תשט"ו]] כותב רבינו: | |
| + | |||
| + | "בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים עכ"פ - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת... | ||
| + | |||
| + | ואם דברו בזה עם... שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, '''שהי' ברוסטוב וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה."{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' אגרת ג'ק.}}. | ||
| + | |||
| + | וממקום אחר{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] ח"ג עמ' 1145 הע' 9*}} אנו למדים שמדובר בר' איסר זלמן. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| − | הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה | + | הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה.<REF> ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]</REF> |
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
* הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. | * הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. | ||
* ה[[אדמו"ר]] מרחמסטריבקא [[חי יצחק טברסקי]]. | * ה[[אדמו"ר]] מרחמסטריבקא [[חי יצחק טברסקי]]. | ||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קטגוריה:רבני ליטא|מלצר איסר זלמן]] | |
| − | |||
| − | [[קטגוריה:רבני ליטא | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
