עריכת הדף "אגרת התשובה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 6: שורה 6:
 
|}
 
|}
  
'''אגרת התשובה''' הוא [[ספר התניא#חלקי התניא|החלק השלישי מחמשת החלקים]] ב[[ספר התניא]], העוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.
+
'''אגרת ה[[תשובה]]''' הוא [[ספר התניא#חלקי התניא|החלק השלישי מחמשת החלקים]] ב[[ספר התניא]], העוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.
  
 
על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
 
על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
  
 
==הדפסתה לראשונה==
 
==הדפסתה לראשונה==
הפעם הראשונה בה נדפסה האגרת, הייתה בדפוס זאלקווי בשנת [[תקנ"ט]] (1799). בהוצאה זו לא חולקה לפרקים, ובמהדורה בתרא ([[שקלוב]] [[תקס"ו]] (1806)) נוספה בה חלוקה לפרקים על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו.  
+
הפעם הראשונה בה נדפסה האגרת, היתה בדפוס זאלקווי בשנת [[תקנ"ט]] (1799). בהוצאה זו לא חולקה לפרקים, ובמהדורה בתרא ([[שקלוב]] [[תקס"ו]] (1806)) נוספה בה חלוקה לפרקים על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו.  
  
 
==תניא קטן==
 
==תניא קטן==
שורה 21: שורה 21:
 
הרבי התבטא ביחס לעצמו "{{מונחון|קאך איך זיך|הנני לוהט}} בלימוד אגרת התשובה לרבינו הזקן"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד צט, במכתב לסופר אליעזר שטיינמן בה מבקש ממנו הרבי שיקדיש מאמר לנושא זה.}}.
 
הרבי התבטא ביחס לעצמו "{{מונחון|קאך איך זיך|הנני לוהט}} בלימוד אגרת התשובה לרבינו הזקן"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד צט, במכתב לסופר אליעזר שטיינמן בה מבקש ממנו הרבי שיקדיש מאמר לנושא זה.}}.
  
התעוררות מיוחדת זו ביחס לאגרת, החלה בשנת [[תשכ"ח]], לאחר הניצחון הניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] וההתעוררות הרוחנית הגדולה שהייתה אז אצל בני ישראל בכל העולם, וכן בשל העובדה שבסדרת השיעורים על התניא שמסר הרב [[יוסף ויינברג]] ברדיו וזכו לעידודו וסיועו הנמרץ של הרבי – הגיעו באותה תקופה ללימוד פרקי אגרת התשובה.
+
התעוררות מיוחדת זו ביחס לאגרת, החלה בשנת [[תשכ"ח]], לאחר הניצחון הניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] וההתעוררות הרוחנית הגדולה שהיתה אז אצל בני ישראל בכל העולם, וכן בשל העובדה שבסדרת השיעורים על התניא שמסר הרב [[יוסף ויינברג]] ברדיו וזכו לעידודו וסיועו הנמרץ של הרבי – הגיעו באותה תקופה ללימוד פרקי אגרת התשובה.
  
 
לאורך השנה הקדיש הרבי ביאורים לנושא התשובה, וב[[התוועדות]] של [[כ"ף מנחם אב]] ביאר בהרחבה את הלשון בפרק א' של האגרת: "והנה מצוות התשובה מן התורה".
 
לאורך השנה הקדיש הרבי ביאורים לנושא התשובה, וב[[התוועדות]] של [[כ"ף מנחם אב]] ביאר בהרחבה את הלשון בפרק א' של האגרת: "והנה מצוות התשובה מן התורה".
שורה 33: שורה 33:
  
 
===לימוד האגרת===
 
===לימוד האגרת===
פעמים רבות המליץ הרבי להתחיל את הלימוד בספר התניא דווקא מהחלק של אגרת התשובה, ורק לאחריה ללמוד את [[שער היחוד והאמונה]] ואת [[ליקוטי אמרים]] (אלא אם כן מדובר על אדם שעסוק בהשכלה וחקירות, שאז יש להתחיל ללמוד איתו משער היחוד והאמונה){{הערה|אגרות קודש חלק י"ז עמוד קז, עמוד מו, ועמוד שעב.}}. היו גם הוראות פרטיות מהרבי לחתנים שילמדו את אגרת התשובה ביום חתונתם{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד פז.}}.
+
פעמים רבות המליץ הרבי להתחיל את הלימוד בספר התניא דווקא מהחלק של אגרת התשובה, ורק לאחריה ללמוד את [[שער היחוד והאמונה]] ואת [[ליקוטי אמרים]] (אלא אם כן מדובר על אדם שעסוק בהשכלה וחקירות, שאז יש להתחיל ללמוד איתו משער היחוד והאמונה{{הערה|אגרות קודש חלק י"ז עמוד קז.}}.
  
 
החל מ[[שבת שובה]] [[תשכ"ט]], החל הרבי לבאר את אגרת התשובה באופן שיטתי פרק אחרי פרק, דבר יוצא דופן שלא מצאנו דוגמתו באף חלק אחר בתורה אותו ביאר הרבי באופן יסודי מסודר ורציף.
 
החל מ[[שבת שובה]] [[תשכ"ט]], החל הרבי לבאר את אגרת התשובה באופן שיטתי פרק אחרי פרק, דבר יוצא דופן שלא מצאנו דוגמתו באף חלק אחר בתורה אותו ביאר הרבי באופן יסודי מסודר ורציף.
  
במחזור הראשון של הביאורים ביאר הרבי ברצף בכל התוועדות 2 פרקים, כאשר המחזור הראשון הסתיים בשבת בראשית. המחזור השני החל בהתוועדות י"ט כסלו, בה ערך הדרן על מסכת יומא, והמחזור נמשך למעלה משנה וחצי, והסתיים ב[[שבת חזון]] בחודש מנחם אב תש"ל.
+
במחזור הראשון של הביאורים ביאר הרבי ברצף בכל התוועדות 2 פרקים, כאשר המחזור הראשון הסתיים בשבת בראשית. המחזור השני החל בהתוועדות י"ט כסלו, בה ערך הדרן על מסכת יומא, והמחזור נמשך למעלה משנה וחצי, והסתיים ב[[שבת חזון]] בחושב מנחם אב תש"ל.
  
 
העיסוק השיטתי של הרבי באגרת התשובה באותה שנה, בא לידי ביטוי גם בתיאור תולדות רבותינו נשיאינו ב[[שלשלת היחס]], בה נכתב אודות הרבי "תשכ"ט – מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן, וממשיך בזה בשנת תש"ל".
 
העיסוק השיטתי של הרבי באגרת התשובה באותה שנה, בא לידי ביטוי גם בתיאור תולדות רבותינו נשיאינו ב[[שלשלת היחס]], בה נכתב אודות הרבי "תשכ"ט – מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן, וממשיך בזה בשנת תש"ל".
שורה 55: שורה 55:
 
*'''אגרת התשובה - על פי שיחות הרבי''', ספריית 'מעיינותיך' בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
 
*'''אגרת התשובה - על פי שיחות הרבי''', ספריית 'מעיינותיך' בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
 
*'''ביאור תניא - אגרת התשובה''', מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
 
*'''ביאור תניא - אגרת התשובה''', מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
 
==לקריאה נוספת==
 
*הרב מנחם מענדל רייצס, '''קאך איך זיך בלימוד אגרת התשובה''', יריעה מקיפה על היחס המיוחד של הרבי וסדרת הביאורים על אגרת התשובה, בתוך מגזין '[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 48
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 66: שורה 63:
 
*הרב אליהו קירשנבוים, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-2 מבוא לאגרת התשובה]''' - מתוך ההקדמה לאגרת התשובה המבוארת בהוצאת 'מעיינותיך', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
 
*הרב אליהו קירשנבוים, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-2 מבוא לאגרת התשובה]''' - מתוך ההקדמה לאגרת התשובה המבוארת בהוצאת 'מעיינותיך', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
  
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*הרב מנחם מענדל רייצעס, '''קאך איך זיך בלימוד אגרת התשובה''', יריעה מקיפה על היחס המיוחד של הרבי וסדרת הביאורים על אגרת התשובה, בתוך מגזין '[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 48
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)