עריכת הדף "אבן (אות)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | האבנים משמשים כמשל ל[[אותיות]] ה[[דיבור]] וה[[מחשבה]] שבאדם, אבל בעיקר משמשים הם משל לאותיות הדיבור של הקב"ה שמהן נבראו [[נברא|הנבראים]]. | |
− | |||
− | + | כי הכח והאור שהאציל הקב"ה לצורך בריאת הנבראים, נקרא בשם "דבר הוי'", וכמ"ש "בדבר הוי' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". | |
− | + | אותיות דבר ה' נמשלים לאבנים הבונים "בתים", וה"בתים" הם המילים השלימות, שהם צירוף הכוחות האלקיים המהווים את הנבראים, וכמו צירוף האותיות המהווים מלה. | |
− | |||
− | אותיות דבר ה' נמשלים לאבנים הבונים "בתים", וה"בתים" הם המילים השלימות, שהם צירוף הכוחות האלקיים המהווים את הנבראים, וכמו צירוף האותיות המהווים | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
שמות הכוחות הללו, משמשים בפי האדם לקריאת השם של הנברא. | שמות הכוחות הללו, משמשים בפי האדם לקריאת השם של הנברא. | ||
− | איתא בספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'", כלומר; שתי | + | איתא בספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'", כלומר; שתי אותיות מרכיבות שתי מילים. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ולדוגמא; אותיות א' ב' מרכיבות את המילים "אב" "בא", וכן על דרך זה שלש אותיות מרכיבות שש מילים. | |
− | + | וכך משמשת האבן משל לאותיות התורה נביאים וכתובים שניתנו ע"י [[משה רבנו]] וכל שאר הנביאים. | |
שני מיני אבנים הם: | שני מיני אבנים הם: | ||
שורה 27: | שורה 17: | ||
א. האבן הטבעית העשויה בידי שמים. | א. האבן הטבעית העשויה בידי שמים. | ||
− | ב. הלבנה העשויה בידי אדם - | + | ב. הלבנה העשויה בידי אדם - ע"י השריפה באש, שאף היא נקראת בשם אבן, וכמו שכתוב: "ותהי להם הלבנה לאבן". |
− | כך גם באותיות התורה הנמשלים לאבנים, יש להבחין בין | + | כך גם באותיות התורה הנמשלים לאבנים, יש להבחין בין אותיות התורה שהן מן השמים, והן הנקראים [[לשון הקודש]] משום שנמשכים מבחינת קודש העליון, ובין האותיות [[אותיות לעז|בלשון עם ועם]], שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז. |
− | אלא שגם לשון לעז יכולה להתעלות ולהתקדש, על ידי שבני ישראל המפוזרים בארצותיהם - משתמשים בלשונותיהם לקדושה, והיינו, לצרכי מלאכה ופרנסה בכשרות ולשם שמים, שעל ידי זה יש להם אפשרות לעסוק אחר-כך בתורה ותפילה, ולקדש את עיסוקי החולין - חולין על טהרת הקודש. | + | אלא שגם לשון לעז יכולה להתעלות ולהתקדש, על ידי שבני ישראל המפוזרים בארצותיהם - משתמשים בלשונותיהם לקדושה, והיינו, לצרכי מלאכה ופרנסה בכשרות ולשם שמים, שעל ידי זה יש להם אפשרות לעסוק אחר-כך בתורה ותפילה, ולקדש את עיסוקי החולין - חולין על טהרת הקודש. |
− | וכל שכן כשמשתמשים בלשונות לעז ללימוד ולהבנת דברי תורה, שבזה מעלים את | + | וכל שכן כשמשתמשים בלשונות לעז ללימוד ולהבנת דברי תורה, שבזה מעלים את אותיות הלעז לקדושה. |
− | אלא שכדי שגם ה"לבינה" תהיה לאבן צריך ל"שרוף" אותה בכיבשן ה"אש" תחילה, שהיא אש שלהבת | + | אלא שכדי שגם ה"לבינה" תהיה לאבן צריך ל"שרוף" אותה בכיבשן ה"אש" תחילה, שהיא אש שלהבת האהבה לה'. |
והיינו שהמלאכה והפרנסה שעוסק בהם יהיו לשם שמים, שיוכל להתפלל בהתלהבות [[אהבה]] ו[[יראה]] וב[[מסירות נפש]] ב[[קריאת שמע]], אזי גם הלבינה -אותיות לעז- הופכת להיות כאבן. | והיינו שהמלאכה והפרנסה שעוסק בהם יהיו לשם שמים, שיוכל להתפלל בהתלהבות [[אהבה]] ו[[יראה]] וב[[מסירות נפש]] ב[[קריאת שמע]], אזי גם הלבינה -אותיות לעז- הופכת להיות כאבן. | ||
שורה 43: | שורה 33: | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] |