רב סעדיה גאון
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רב סעדיה גאון (רס"ג) בן רב יוסף אלפיומי היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק, מגדולי הלוחמים למען דת ישראל, והוגה דעות חשוב.
תוכן עניינים
תולדות חיים
במצרים
רב סעדיה גאון נולד בשנת 882 באזור הפיום שבמצרים ולכן מכונה "הפיומי". מוצא משפחתו היה בעיירה דילאץ או בסביבתה, ולכן מכונה גם "הדאלאצי".
על התקופה במצרים ידוע מעט מאוד.
הוא עזב את מצרים ככל הנראה בשנות העשרים המאוחרות לחייו והשאיר אחריו משפחה, ילדים ותלמידים (משפחתו וילדיו הצטרפו אליו מאוחר יותר).
עוד מגיל צעיר התבלט בגדלות תורנית ובנטילת אחריות ציבורית, וכבר בתחילת שנות העשרים לחייו פירסם מספר חיבורים, ובהם חיבור פולמוסי נגד "המינים" הכופרים במסורת היהודית.
רב סעדיה ראה בעצמו כבר מצעירותו אחריות על טובת העם היהודי כולו בדורו ואף בדורות הבאים. הביטוי המפורש לכך מצוי באחד מספריו האחרונים, ספר הגלוי, שבו כתב:
"ה' לא ישאיר את אומתו בכל דור ללא 'תלמיד' שילמד אותה ויאיר את עיניה כדי שיורה [אותה] וילמדה ויגרום לכך שמצבה ייטב", ומציין כי "נוכחתי לדעת על עצמי ממה שגמל בו [ה'] חסד לי ולה [לאומה]".
בארץ ישראל
רב סעדיה עבר לארץ ישראל, גם על תקופה זו אין לנו הרבה מידע.
ההשערה המקובלת והסבירה היא ששהה באותו הזמן בבתי המדרש שבעיר טבריה – שהייתה באותה תקופה המרכז התורני הארץ-ישראלי שם למד ואפשר אף לימד תורה.
עדות מפורשת הנוגעת לשהותו של רס"ג בארץ ישראל מצויה בכתבי מחבר מוסלמי בן זמנו בשם אל מסעודי הציין כי למד אצל אבו כת'יר יחיא אלכאתיב (=הסופר), יהודי מטבריה, שעימו ניהל אל מסעודי ויכוח תיאלוגי.
נגד הקראים
בשלב מסוים עבר לבגדד, ובקיץ של שנת 922 לכל המאוחר הוכתר בתואר "אלוף"[1], ובשנים הבאות היה עסוק בפעילות ספרותית של חיבור ספרים תורניים – בהם ספרי הלכה וספרי פולמוס נגד הקראים.
למעשה, רס"ג לא רק הירבה לעסוק בשאלת הקראים אלא אף היה הראשון שכתב חיבורים שלמים נגדם. הוא התווכח איתם על עניינים חשובים לקיומה של היהדות הרבנית והוויכוחים מובלעים במכלול יצירתו ובסגנון תקיף. הוא לא שמט מידו שום הזדמנות לתקוף את הקראות ולסתור אותה ועל כך זכה להערצת הרמב"ם על אף חילוקי הדעות הפילוסופיים ביניהם.
על עוצמת השפעתו של רב סעדיה במלחמתו בקראות כתב אחד מחוקרי הקראים[2]:
"אילולא הזהיר רב סעדיה גאון את היהדות הרבנית מפני הקראות, אפשר שהייתה הקראות משתלטת על היהדות כולה. בזכות אזהרותיו הנמרצות נשארה הקראות כת קטנה שלא היה בה כדי לסכן לא את היהדות ולא את המפעל הגדול של המשנה והתלמוד".
רס"ג הקדיש למאבק הזה מספר לא קטן של חיבורים – כעשרה או יותר – אך אף אחד מהם אינו מצוי בידינו בשלימותו.
בדיונים האנטי-קראים של רס"ג אפשר להבחין בתכנים כלליים ובתכנים ספציפיים. התכנים הכלליים קשורים באופן זה או אחר בניסיון להראות שאין אפשרות לבסס חיים יהודיים על המקרא במנותק מן המסורת המתלווה אליו. ובחיבורו על המילים היחידאיות במקרא עושה רס"ג צעד נוסף כשהוא מראה שגם לשון המקרא אינה מובנת רק מתוך המקרא, אלא כחלק מרצף היסטורי שהמשיכו בלשון חז"ל.
רס"ג אף כתב על נקודות מחלוקת ספציפיות שבהן דן כנגד הקראים, והנה דוגמה אחת לוויכוח בין רב סעדיה לבין הקראי בן זוטא: על פירוש הפסוק "עין תחת עין" (שמות כא, כד). לנו ידוע על וויכוח זה מתוך פירושו של רבי אברהם אבן עזרא לאותו פסוק:
"אמר רב סעדיה: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו, כי אם אדם היכה עין חברו וסרה שלישית אור עיניו [=ואיכות ראייתו נפגמה בשליש], איך ייתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת? [כלומר, כיצד אפשר לגרום למכה בדיוק אותו שיעור של נזק, לא יותר ולא פחות ממה שהוא גרם לאיש אחר?]".
תקופת בבל
בין היהדות הארץ-ישראלית ליהדות הבבלית שררו חילוקים בנושאים שונים ומדי פעם אף התגלעו מחלוקות גדולות. ולמרות שבעצם היה רס"ג בנה של יהדות מצרים, שהיא ענף של המסורת הארץ-ישראלית, הוא היה בכמה מקרים מאלו שהביאו לניצחונה של יהדות בבל, גם באותם עניינים שבאופן מסורתי עדיין נשארו בתחומה של היהדות הארץ-ישראלית אף כאשר הבכורה ניטלה ממנה ועברה לבבלית.
אחת[3] מהם הייתה השאלה באיזה יום בשנת ד' אלפים תרפ"ב יחול חג הפסח: ביום השני בשבוע או ביום השלישי בשבוע.
הדיון היה בין הראש ישיבה בארץ ישראל בשם בן מאיר[4] לבן רבי מאיר בן זכאי שהיה ראש הגולה. הרס"ג ורב כהן צדק. ורב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק זה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. הוא ניצל את קשריו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ואת כישרונותיו הרטוריים כדי לשכנעם בצדקת הטיעון הבבלי, ובמידה רבה בני דורו או בו כמי שאחראי במידה ניכרת לכך שבסופו של דבר התקבלה השיטה הבבלית ברחבי העולם היהודי. רב סעדיה אף חיבר ספר בנושא "ספר המועדים" שבו מבטא את עמדתה של השיטה הבבלית בנושא.
בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון".
רב סעדיה היה בעל יכולות נדירות הן בתחום התורני והן בתחום הציבורי, ומינויו כגאון היה אפוא מתבקש. אלא שלאידך גיסא, הוא לא גדל כיתר הגאונים בין חכמי ישיבות בבל, וייתכן אף שפעילותו הספרותית המגוונת והחדשנית לא מצאה חן בעיני אנשים מסוימים. היה גם ברור שהוא בעל אופי עצמאי מאוד ותקיף ואינו נרתע מעימותים. ראש הגולה התייעץ עם אחד מחשובי הקהילה, ניסי אלנהרואני, והוא הציע למנות חכם אחר ולא את רב סעדיה. ש"אף על פי שהוא [רב סעדיה] אדם גדול ומופלג בחכמה – אינו מתיירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם". למרות זאת, ראש הגולה החליט למנות את רב סעדיה. כעבור שנתיים אכן ראש הגולה נקלע לעימות עם רב סעדיה והדיח אותו מכהונת גאון למשך כחמש שנים, שבמהלכן כתב את החשובים שבספריו ובהם: ספר האמונות והדעות. לאחר מכן אחד מחשובי הקהל, בישר בן אהרן, הביא לפיוס בין ראש הגולה לרב סעדיה שמילא בחזרה את תפקיד הגאון עד פטירתו בשנת 942.
בן תיקוניו הידועים היה סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.
בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו האמונות והדעות על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של אדמו"ר הצמח צדק דרך אמונה - ספר החקירה. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו רבי אברהם אבן עזרא כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות.
נפטר בכ"ו אייר ד'תש"ב.
על שורש נשמתו
החיד"א מביא מרבי חיים ויטל מהרח"ו ששורש נשמת הרס"ג, היית מחושי הארכי (חברו של דוד המלך), ומרבי פנחס בן יאיר.
וכן שהיה מזרע רבי חנניא בן דוסא, ומגזע שילה בן יהודה.
וכן כתב החיד"א, שרס"ג על אף שכתב בעיקר פלוסופיה היה מאוד גבה בקבלה, וכותב שהרס"ג השביע מלאך לגלות לו כמה אותיות יש בתורה.
ספריו
הרס"ג כתב ספרים רבים אבל כמעט כולם נאבדו, המעט שיש בידנו. מהם בשלומתם ומהם בחלקם:
- פירוש על התורה ו"תפסיר"- תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח.
- סידור הרס"ג
- האמונות והדעות, נכתב בערבית: "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"
- תשובות הרס"ג
- ספר האגרון, מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים.
- פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח.
- פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
- ספר הגלוי
- פיוטים ו"בקשות".
בתורת החסידות
הבעש"ט היה עוסק הרבה בכתבי הרס"ג והעיד על עצמו שנשמתו היא מנשמת הרס"ג.
הצמח צדק בספרו דרך אמונה - ספר החקירה מרבה להביא ולפלפל בדברי הרס"ג.
מאמרותיו המובאות בתורת החסידות
- בספר כתר שם טוב סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם שילמוד מחשק דברים גשמיים איך לחשוק אהבת ה' ויראתו.
- אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
- עצם שאתה תופס מקצתו אתה תופס כולו.
קישורים חיצונים
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
