הבדלים בין גרסאות בדף "חיים חייקל מאמדור"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''חיים חייקא''' נולד למשפחה, שבה כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים. {{הערת שוליים|ע"פ הקדמת נכדו לחן וחסד.}} לפי גירסא אחת, היה תלמיד [[הגר"א]], והרביץ [[תורה]] לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה. | רבי '''חיים חייקא''' נולד למשפחה, שבה כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים. {{הערת שוליים|ע"פ הקדמת נכדו לחן וחסד.}} לפי גירסא אחת, היה תלמיד [[הגר"א]], והרביץ [[תורה]] לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה. | ||
==התקרבותו לחסידות== | ==התקרבותו לחסידות== | ||
| − | לפי המקובל בקרב החסידים, {{הערת שוליים|אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה ח"ב עמ' נד.}} הוא התקרב לחסידות על ידי הרב [[אהרן הגדול מקרלין]]. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי ליטא הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה נשמות גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה | + | לפי המקובל בקרב החסידים, {{הערת שוליים|אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה ח"ב עמ' נד.}} הוא התקרב לחסידות על ידי הרב [[אהרן הגדול מקרלין]]. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי ליטא הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה נשמות גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: ב[[תורה]] לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך וליסוע. אך רבי חיים חייקל בתלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה. |
רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד [[המגיד ממזריטש]] על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה. | רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד [[המגיד ממזריטש]] על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה. | ||
גרסה מ־13:11, 15 בנובמבר 2010
רבי חיים חייקא נולד למשפחה, שבה כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים. [1] לפי גירסא אחת, היה תלמיד הגר"א, והרביץ תורה לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה.
תוכן עניינים
התקרבותו לחסידות
לפי המקובל בקרב החסידים, [2] הוא התקרב לחסידות על ידי הרב אהרן הגדול מקרלין. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי ליטא הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה נשמות גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך וליסוע. אך רבי חיים חייקל בתלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה.
רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה"דברים הרבה", ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד המגיד ממזריטש על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה.
אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלףך ימים בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.[3]
נפטר בכ"ג אדר תקמ"ז, יומיים אחרי שנפטר רעו רבי אלימלך מליז'נסק.
מאמרותיו
באחד ממכתבי הגניזה החרסונית[4], הוא כותב לחתנו רבי נתן, אב"ד מאקווא:
- "פירש מורי הרב המגיד, על פסוק תמים תהיה, אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, עם ה' אלקיך, תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך..."
צאצאיו
- בנו רבי דובער נפטר ללא בנים ל"ע ונקבר בשדליץ.
- בנו רבי שמואל הוא חתנו של רבי אהרן מזליחוב בעל האור הגנוז וסידור כתר נהורא.
- חתנו רבי נתן ממקאווא, מתלמידי החוזה מלובלין.
- חתנו הר"ר משה מקוברין אחיו של רבי אהרן מקרלין.
לקריאה נוספת
כתבי הר"ר יאשיה שו"ב, עמ' קס"א - קס"ד
הערות שוליים
- ↑ ע"פ הקדמת נכדו לחן וחסד.
- ↑ אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ"ה ח"ב עמ' נד.
- ↑ ראה בארוכה קובץ בית אהרן וישראל.
- ↑ משנת תקל"ח, מכתב רס"ג.
