הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף מרדכי המשרת"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''יוסף מרדכי''' היה [[משמש בקודש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], שהאריך ימים ונפטר בגיל מאה ושלוש. | + | '''יוסף מרדכי''' (? - [[תר"ס]]) היה [[משמש בקודש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], שהאריך ימים ונפטר בגיל מאה ושלוש. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד באזור | + | נולד באזור שנת [[תק"ס]]{{הערה|שם=תרכו|[[רשימות תרכ"ו]] ושם מצוין שנת [[תר"ס]] כשנת פטירתו, ושנפטר בגיל צ"א ואם כן נולד בשנת [[תקס"ט]].}}. את תפקידו כמשמש בקודש החל עוד אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"א]]{{הערה|שם=ספר התולדות|[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [https://tablet.otzar.org/#/b/29304/p/80/t/10.30.45876873629786563/fs/jP2B2YkUQ3rbYCVkHTgcUdSXjdRhQ5NGVvk2DWXJ5QXV/start/63/end/78/c/1654246526917 '''ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ''', עמ' 80].}}. פעם אחת ציווה אותו הצמח צדק לישון בסוכה, והוא השיב שבחוץ שורר קור, הצמח צדק ענה לו: "עמלק הוא קר, ליהודי יש חמימות, לך לישון בסוכה ותזכה לאריכות ימים"{{הערה|שם=סיפורו של חג|[[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורו של חג - חג הסוכות''', עמ' 29{{הבהרה|מקור ראשוני}}}}. לאחר מכן שימש בתפקיד אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. פעם ביקש ממנו אדמו"ר המהר"ש להיכנס לסוכה, כשהוא היה שרוי בכעס, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "יוסף מרדכי אמנם הנך "מיוחס"{{הערה|הוא כינהו מיוחס על כך שזכה לשרת אצל הצמח צדק.}}, אבל צריכים להיות בדרך ארץ בפני הסכך, הסכך אינו אוהב כעס!"{{הערה|שם=סיפורו של חג}}. |
לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש החל לשמש כמשב"ק אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעם לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] שאל את אביו כילד, מה הסיבה לכך שמניחים יד על יד ומרכינים את הראש ב[[מודה אני]], קרא אדמו"ר הרש"ב לר' יוסף מרדכי ושאלו אותו איך הוא אומר "מודה אני", ר' יוסף מרדכי השיב כי הוא מניח יד על חברתה, מרכין את הראש ואומר את הנוסח, וכאשר שאל אדמו"ר הרש"ב את הסיבה שהוא עושה כך, השיב שהוא אינו יודע וכך חינכו אותו, אדמו"ר הרש"ב פנה לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הוא עושה כך מפני שאביו לימד אותו כך וכך קודם לכן, עד משה רבינו ואברהם אבינו, שאברהם אבינו היה היהודי הראשון, צריך לעשות מבלי לשאול מדוע..."{{הערה|ספר המאמרים [[תש"י]], עמ' 224.}}. | לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש החל לשמש כמשב"ק אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעם לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] שאל את אביו כילד, מה הסיבה לכך שמניחים יד על יד ומרכינים את הראש ב[[מודה אני]], קרא אדמו"ר הרש"ב לר' יוסף מרדכי ושאלו אותו איך הוא אומר "מודה אני", ר' יוסף מרדכי השיב כי הוא מניח יד על חברתה, מרכין את הראש ואומר את הנוסח, וכאשר שאל אדמו"ר הרש"ב את הסיבה שהוא עושה כך, השיב שהוא אינו יודע וכך חינכו אותו, אדמו"ר הרש"ב פנה לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הוא עושה כך מפני שאביו לימד אותו כך וכך קודם לכן, עד משה רבינו ואברהם אבינו, שאברהם אבינו היה היהודי הראשון, צריך לעשות מבלי לשאול מדוע..."{{הערה|ספר המאמרים [[תש"י]], עמ' 224.}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם כי הי' אדם פשוט, לוקה בכמה חסרונות, אבל מה שראה ושמע הוא רכוש גדול ועושר רב, מדה טובה אחת היתה בו שהי' מספר דברים כהווייתם, בעל זכרון נפלא הי', על כל דיבור ודיבור מעשה או מקרה הי' מזכיר שם המקום הזמן ושמות האנשים הכל בדיוק נמרץ כאילו בו ביום אירע הדבר ההוא|מקור=[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [https://tablet.otzar.org/#/b/29304/p/80/t/10.30.45876873629786563/fs/jP2B2YkUQ3rbYCVkHTgcUdSXjdRhQ5NGVvk2DWXJ5QXV/start/63/end/78/c/1654246526917 '''ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ''', עמ' 80]}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם כי הי' אדם פשוט, לוקה בכמה חסרונות, אבל מה שראה ושמע הוא רכוש גדול ועושר רב, מדה טובה אחת היתה בו שהי' מספר דברים כהווייתם, בעל זכרון נפלא הי', על כל דיבור ודיבור מעשה או מקרה הי' מזכיר שם המקום הזמן ושמות האנשים הכל בדיוק נמרץ כאילו בו ביום אירע הדבר ההוא|מקור=[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [https://tablet.otzar.org/#/b/29304/p/80/t/10.30.45876873629786563/fs/jP2B2YkUQ3rbYCVkHTgcUdSXjdRhQ5NGVvk2DWXJ5QXV/start/63/end/78/c/1654246526917 '''ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ''', עמ' 80]}} | ||
| − | תפקידו העיקרי כמשב"ק היה להסיק את התנור ולנקות את החדרים. שימש בתפקיד עד לחורף [[תרנ"ח]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}. נפטר בגיל מאה ושלוש{{הערה|שם=סיפורו של חג}}, באזור שנת [[תר" | + | תפקידו העיקרי כמשב"ק היה להסיק את התנור ולנקות את החדרים. שימש בתפקיד עד לחורף [[תרנ"ח]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}. נפטר בגיל מאה ושלוש{{הערה|שם=סיפורו של חג}}, באזור שנת [[תר"ס]]{{הערה|שם=תרכו}}. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משמשים בקודש]] | [[קטגוריה:משמשים בקודש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
גרסה מ־12:32, 16 בינואר 2023
יוסף מרדכי (? - תר"ס) היה משמש בקודש אצל אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, שהאריך ימים ונפטר בגיל מאה ושלוש.
תולדות חיים
נולד באזור שנת תק"ס[1]. את תפקידו כמשמש בקודש החל עוד אצל אדמו"ר הצמח צדק בשנת תקצ"א[2]. פעם אחת ציווה אותו הצמח צדק לישון בסוכה, והוא השיב שבחוץ שורר קור, הצמח צדק ענה לו: "עמלק הוא קר, ליהודי יש חמימות, לך לישון בסוכה ותזכה לאריכות ימים"[3]. לאחר מכן שימש בתפקיד אצל אדמו"ר המהר"ש. פעם ביקש ממנו אדמו"ר המהר"ש להיכנס לסוכה, כשהוא היה שרוי בכעס, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "יוסף מרדכי אמנם הנך "מיוחס"[4], אבל צריכים להיות בדרך ארץ בפני הסכך, הסכך אינו אוהב כעס!"[3].
לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש החל לשמש כמשב"ק אצל אדמו"ר הרש"ב. פעם לאחר שאדמו"ר הריי"צ שאל את אביו כילד, מה הסיבה לכך שמניחים יד על יד ומרכינים את הראש במודה אני, קרא אדמו"ר הרש"ב לר' יוסף מרדכי ושאלו אותו איך הוא אומר "מודה אני", ר' יוסף מרדכי השיב כי הוא מניח יד על חברתה, מרכין את הראש ואומר את הנוסח, וכאשר שאל אדמו"ר הרש"ב את הסיבה שהוא עושה כך, השיב שהוא אינו יודע וכך חינכו אותו, אדמו"ר הרש"ב פנה לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הוא עושה כך מפני שאביו לימד אותו כך וכך קודם לכן, עד משה רבינו ואברהם אבינו, שאברהם אבינו היה היהודי הראשון, צריך לעשות מבלי לשאול מדוע..."[5].
אדמו"ר הריי"צ סיפר על יוסף מרדכי, שהיה מפחד מברקים ורעמים, ותיאר כיצד בשבועות תרנ"א הוא רעד כולו לשמוע הברקים[6].
אדמו"ר הריי"צ תיארו כך:
אם כי הי' אדם פשוט, לוקה בכמה חסרונות, אבל מה שראה ושמע הוא רכוש גדול ועושר רב, מדה טובה אחת היתה בו שהי' מספר דברים כהווייתם, בעל זכרון נפלא הי', על כל דיבור ודיבור מעשה או מקרה הי' מזכיר שם המקום הזמן ושמות האנשים הכל בדיוק נמרץ כאילו בו ביום אירע הדבר ההוא
תפקידו העיקרי כמשב"ק היה להסיק את התנור ולנקות את החדרים. שימש בתפקיד עד לחורף תרנ"ח[2]. נפטר בגיל מאה ושלוש[3], באזור שנת תר"ס[1].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 רשימות תרכ"ו ושם מצוין שנת תר"ס כשנת פטירתו, ושנפטר בגיל צ"א ואם כן נולד בשנת תקס"ט.
- ↑ 2.0 2.1 אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ, עמ' 80.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 מנחם זיגלבוים, סיפורו של חג - חג הסוכות, עמ' 29[דרושה הבהרה]
- ↑ הוא כינהו מיוחס על כך שזכה לשרת אצל הצמח צדק.
- ↑ ספר המאמרים תש"י, עמ' 224.
- ↑ ספר המאמרים תש"ט, עמ' 173.
