הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:היום יום/י"ט ניסן"
מ (קישורים פנימיים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ''ארבעה לעומר. "גם ב[[שמחה]] ובצהלה". "שלום עליכם", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "ויתן לך" אומרים בלחש.'' | + | ''ארבעה לעומר. "גם ב[[שמחה]] ובצהלה". "[[שלום עליכם|שלום עליכם#פיוט שלום עליכם]]", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "[[ויתן לך]]" אומרים בלחש.'' |
פעם פירש [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: "מה נשתנה הלילה - [[גלות]] שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו. | פעם פירש [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: "מה נשתנה הלילה - [[גלות]] שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו. | ||
| − | שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מירוק נקיון | + | שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מירוק נקיון ו[[טהרה]] - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק [[גוף]] וגילוי ה[[נפש]]. |
שבכל הלילות אנו אוכלים [[חמץ]] או [[מצה]] - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד [[נפש האלקית]], מצה [[ביטול]], ומצד [[נפש הבהמית]], חמץ [[ישות]]. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח ה[[טומאה]]. | שבכל הלילות אנו אוכלים [[חמץ]] או [[מצה]] - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד [[נפש האלקית]], מצה [[ביטול]], ומצד [[נפש הבהמית]], חמץ [[ישות]]. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח ה[[טומאה]]. | ||
גרסה מ־08:35, 25 במרץ 2021
ארבעה לעומר. "גם בשמחה ובצהלה". "שלום עליכם#פיוט שלום עליכם", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "ויתן לך" אומרים בלחש.
פעם פירש אבי אדמו"ר: "מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו.
שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מירוק נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש.
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפש הבהמית, חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינת בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכווה מחופתו של חברו.
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובים - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.
| הקודם: י"ח ניסן |
{{{רשימה}}} | הבא: כ' ניסן |
