הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל (נכד המהר"ל)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סליחה על הקיצוץ, זה היה מתבקש)
שורה 1: שורה 1:
ר’ שמואל היה נכד ה[[מהר"ל מפראג]].
+
ר' '''שמואל''' (? - ה'תט"ו) היה נכד ה[[מהר"ל מפראג]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
ר' שמואל נולד לאביו ר’ [[בצלאל חריף]], בן ה[[מהר"ל מפראג]].
+
ר' שמואל נולד לאביו ר' [[בצלאל חריף]], בנו של ה[[מהר"ל מפראג]].
  
שמואל חונן בכשרונות מבורכים, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. מאידך, הצטיין בכתב יד יפה ובכישרון אמנותי לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, כגון זהב, כסף ונחושת.
+
שמואל חונן בכישרונות אמנותיים לציור ולעבודת יד, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים.
  
===ספר התורה===
 
 
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.
 
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.
  
שמואל התקין לספר תורה זה "עצי חיים" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, והיו חרותים עליהם הפסוקים הבאים: "וזאת התורה אשר שם משה וכו'", "עץ חיים היא וכו'", "דרכיה דרכי נועם וכו'", "אורך ימים בימינה וכו'", "ה' חפץ למען צדקו וכו'", "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב".
+
שמואל עבד על כך במשך שלוש שנים מחוץ לסדרי הישיבה והתקין לספר תורה זה "עצי חיים" ו"יד" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, וחרת עליהם מספר פסוקים. הוא גם יצק "כתר" והתקין לו [[ארון קודש]] בתוך אבן שיש גדולה שחרת עליהם ציורים מבית המקדש.
  
כן התקין שמואל "יד" לספר תורה זה, מותאמת לגודלו, ועליה חרת פסוקים אחרים וציור של קריעת ים סוף. הוא גם יצק "כתר" לספר התורה, ובו ובו ציור מעמד קבלת התורה בהר סיני. כישרון מיוחד  גילה ר' שמואל בהתקנת ארון-קודש זעיר משנהב, מקורי לספר תורה זה. על הדופן המערבי של ארון הקודש הזה, חרת ציור של בית המקדש. על הדופן הדרומי - ציור מזבח הנחושת, על הדופן הצפוני - השולחן ולחם הפנים, ואילו על שתי הדלתות הזעירות, ממזרח חרת את הארון והלוחות מבחוץ, ואת המנורה ומזבח הזהב מבפנים.
+
בסיום היצירה העניק אותה ר' שמואל כמתנה לסבו המהר"ל, שנהנה מכך מאוד והשתעשע בה הרבה.
 
 
האמן הצעיר, ר' שמואל, לא הסתפק בכך, כי אם גם לקח אבן שיש גדולה מקוטרו של הארון וחצב בה חלל, שבו ניתן להכניס את ארון הקודש הזעיר עשוי השנהב. בחלקה העליון של האבן, שמעל החלל, צייר "כפורת", ועל הדפנות החיצוניות של ארון השיש חצב ציורי גלות: חורבן בית המקדש, יציאת בני ישראל לגלות, הריגת חנה ושבעת בניה על קידוש השם, וכן סמל היהודי הנודד - תרמילו על כתפיו, מקל נידודיו בידו, ובזרועותיו ספר תורה. שלוש שנים נמשכה כתיבת הספר תורה הזעיר והתקנת כליו וארונותיו, הוא עשה זאת בזמנו הפנוי מסדרי לימוד הישיבה.
 
 
 
ר' שמואל העניק את יצירתו האמנותית הגדולה, ספר התורה וארונותיו, כמתנה לסבו המהר"ל, שננהנה מכך מאוד והשתעשע הרבה ביצירה.
 
  
 
===נישואיו===
 
===נישואיו===
בהיותו בן תשע עשרה שנה, שידכו אביו עם ביתו של מנהיג יהודי ובעל צדקה וחסד מפורסם באשכנז, בשם ר' מרדכי זלצהיים. החתונה התקיימה בפראג, אצל סב החתן, המהר"ל מפראג, שהיה אז בן שמונים ושלוש שנים.
+
בהיותו בן תשע עשרה שנה, שידכו אביו עם ביתו של מנהיג יהודי ובעל צדקה וחסד מפורסם באשכנז, בשם ר' מרדכי זלצהיים. החתונה התקיימה בפראג, אצל סב החתן, המהר"ל, שהיה אז בן שמונים ושלוש שנים.
  
בשנת ש"פ נפטר אביו ר' בצלאל בקלן, ור' שמואל עבר לגור בפראג. בקלן התפרנס ר' שמואל מסחר בזהב וכסף וביהלומים. במיוחד התפרנס בהרכבת אבני חן ותכשיטים ועשיית תכשיטים בצורה אמנותית. גם בפראג המשיך ר' שמואל במלאכה זו, ובין השאר עסק גם בחריתת ציורים על מתכות בגוונים שונים. כך סיגל לעצמו הון רב.
+
בשנת שס"א, לאחר פטירת ראש קהילת פראג ר' מרדכי מייזל, מונה במקומו ר' שמואל.
  
===ראש הקהילה===
+
בשנת ה'ש"פ נפטר אביו ר' בצלאל בקלן, ור' שמואל עבר לגור בפראג. בקלן התפרנס ר' שמואל מסחר בזהב וכסף וביהלומים. במיוחד התפרנס בהרכבת אבני חן ותכשיטים ועשיית תכשיטים בצורה אמנותית. גם בפראג המשיך ר' שמואל במלאכה זו, ובין השאר עסק גם בחריתת ציורים על מתכות בגוונים שונים. כך סיגל לעצמו הון רב.
בשנת שס"א, נפטר ר' מרדכי מייזל, ראש קהילת פראג. ובמקומו מונה כראש הקהל, ר' שמואל נכדו של המהר"ל.
 
  
 
===פטירתו===
 
===פטירתו===
 
המהר"ל מפראג, סביו, הזמין בבית העלמין שלושה קברים: עבורו, עבור אשתו, ועבור בנו יחידו ר' בצלאל. אך מאחר שר' בצלאל נפטר בקלן, יעד את הקבר השלישי לנכדו ר' שמואל. כשמלאו לר' שמואל שבעים ותשע שנים, הזכיר לגבאי החברא קדישא שהקבר השלישי מיועד לו.
 
המהר"ל מפראג, סביו, הזמין בבית העלמין שלושה קברים: עבורו, עבור אשתו, ועבור בנו יחידו ר' בצלאל. אך מאחר שר' בצלאל נפטר בקלן, יעד את הקבר השלישי לנכדו ר' שמואל. כשמלאו לר' שמואל שבעים ותשע שנים, הזכיר לגבאי החברא קדישא שהקבר השלישי מיועד לו.
  
אך מכיוון שכולם רצו להיקבר ליד המהר"ל, לא היה מקום שם. ר' שמואל הלך לקבר סבו המהר"ל, והזכיר לו שהבטיח לו שיקבר לידו. ואכן, כשנפטר ר' שמואל בשנת תט"ו, התרחבה מאליה חלקת הקרקע הנידונה, כך שר' שמואל נקבר ליד סבו.
+
אך מכיוון שכולם רצו להיקבר ליד המהר"ל, לא היה מקום שם. ר' שמואל הלך לקבר סבו המהר"ל, והזכיר לו שהבטיח לו שיקבר לידו. ואכן, כשנפטר ר' שמואל בשנת ה'תט"ו, התרחבה מאליה חלקת הקרקע הנידונה, כך שר' שמואל נקבר ליד סבו.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בנו הרה"ג ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)]] - בעל 'קול יהודה' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]].
+
*בנו, ר' [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] - בעל 'קול יהודה' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]].
  
==לקריאה נוספת:==
+
==לקריאה נוספת==
*[[ספר הזיכרונות]] חלק ב’, פרק פ"ו - משפחת [[מהר"ל מפראג]], ופרק צ"א.
+
*[[ספר הזיכרונות]] חלק ב', פרק פ"ו - משפחת [[מהר"ל מפראג]], ופרק צ"א.

גרסה מ־22:54, 10 בפברואר 2021

ר' שמואל (? - ה'תט"ו) היה נכד המהר"ל מפראג.

תולדות חיים

ר' שמואל נולד לאביו ר' בצלאל חריף, בנו של המהר"ל מפראג.

שמואל חונן בכישרונות אמנותיים לציור ולעבודת יד, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים.

בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.

שמואל עבד על כך במשך שלוש שנים מחוץ לסדרי הישיבה והתקין לספר תורה זה "עצי חיים" ו"יד" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, וחרת עליהם מספר פסוקים. הוא גם יצק "כתר" והתקין לו ארון קודש בתוך אבן שיש גדולה שחרת עליהם ציורים מבית המקדש.

בסיום היצירה העניק אותה ר' שמואל כמתנה לסבו המהר"ל, שנהנה מכך מאוד והשתעשע בה הרבה.

נישואיו

בהיותו בן תשע עשרה שנה, שידכו אביו עם ביתו של מנהיג יהודי ובעל צדקה וחסד מפורסם באשכנז, בשם ר' מרדכי זלצהיים. החתונה התקיימה בפראג, אצל סב החתן, המהר"ל, שהיה אז בן שמונים ושלוש שנים.

בשנת שס"א, לאחר פטירת ראש קהילת פראג ר' מרדכי מייזל, מונה במקומו ר' שמואל.

בשנת ה'ש"פ נפטר אביו ר' בצלאל בקלן, ור' שמואל עבר לגור בפראג. בקלן התפרנס ר' שמואל מסחר בזהב וכסף וביהלומים. במיוחד התפרנס בהרכבת אבני חן ותכשיטים ועשיית תכשיטים בצורה אמנותית. גם בפראג המשיך ר' שמואל במלאכה זו, ובין השאר עסק גם בחריתת ציורים על מתכות בגוונים שונים. כך סיגל לעצמו הון רב.

פטירתו

המהר"ל מפראג, סביו, הזמין בבית העלמין שלושה קברים: עבורו, עבור אשתו, ועבור בנו יחידו ר' בצלאל. אך מאחר שר' בצלאל נפטר בקלן, יעד את הקבר השלישי לנכדו ר' שמואל. כשמלאו לר' שמואל שבעים ותשע שנים, הזכיר לגבאי החברא קדישא שהקבר השלישי מיועד לו.

אך מכיוון שכולם רצו להיקבר ליד המהר"ל, לא היה מקום שם. ר' שמואל הלך לקבר סבו המהר"ל, והזכיר לו שהבטיח לו שיקבר לידו. ואכן, כשנפטר ר' שמואל בשנת ה'תט"ו, התרחבה מאליה חלקת הקרקע הנידונה, כך שר' שמואל נקבר ליד סבו.

משפחתו

לקריאה נוספת