הבדלים בין גרסאות בדף "יונה מנדלסון"
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים) |
מ (קישור לשנת לידתו, שנת הקמת העיר מיותרת.) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד | + | נולד בשנת [[תרח"צ]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לאביו ר' נחמן מנדלסון ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג. |
בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים. | בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל [[הכנסת אורחים]], ששמחתו על פניו. | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל [[הכנסת אורחים]], ששמחתו על פניו. | ||
| − | כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]] | + | כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}. |
בשנת [[תשל"ו]] הועבר היקב לאזור התעשיה 'עטרות', והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | בשנת [[תשל"ו]] הועבר היקב לאזור התעשיה 'עטרות', והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | ||
גרסה מ־12:25, 29 בינואר 2021
ערך זה עוסק במנהל 'יקבי שמשון'. אם התכוונתם לערך העוסק בתושב קהילת חב"ד בלוד, ראו הרב יונה מנדלסון (תרח"צ -י"ח אייר תשס"ד), היה מאנ"ש חסידי חב"ד בירושלים, מנהל 'יקבי שמשון'[1] ואיש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים'.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת תרח"צ בעיר העתיקה בירושלים לאביו ר' נחמן מנדלסון ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג.
בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים.
לאחר נישואיו בחודש כסלו תש"ז[2] עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים[3], קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי[4], וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד לכותל המערבי שהיה אחד מקירותיו של היקב.
עם סיום מלחמת העצמאות, הפעיל את היקב בשכונת 'בית ישראל' בעיר.
לאחר מלחמת ששת הימים קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת צמח צדק, ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל הכנסת אורחים, ששמחתו על פניו.
כאשר נוסדה נחלת הר חב"ד, שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל[5].
בשנת תשל"ו הועבר היקב לאזור התעשיה 'עטרות', והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר בי"ב סיוון תשמ"ד כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל", והורה בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים.
נפטר בי"ח אייר, ל"ג בעומר תשס"ד ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.
היקב לאחר פטירתו
לאחר פטירתו בתשס"ד, עבר היקב לבעלות בנו ר' שלמה זלמן מנדלסון. היקב נרכש בשנת תשס"ו על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים.
לאחר שהרב זאב דב סלונים נפטר (שהיה אחרון המשגיחים של בית רבני חב"ד), כשרות היקב הופקדה בידי הרב ברוך בועז יורקוביץ' העומד בראש 'היכל ליובאוויטש (בד"ץ)'[6].
משפחתו
- בנו, ר' שלמה זלמן מנדלסון - מנהל היקב לצד אביו, עד לפטירתו באופן טראגי
- בתו מרת רחל לאה, אשת ר' אברהם אלתר הבר - מזכיר וועד נחלת הר חב"ד, ומשפיע בישיבת בית הר"מ
- חתנו, ר' שלמה פליישמן - נחלת הר חב"ד
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.
- ↑ החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.
- ↑ באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.
- ↑ יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.
- ↑ יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד.
- ↑ https://chabad.info/news/492238/
