הבדלים בין גרסאות בדף "שלום עליכם"
(/* אופן אמירת הברכה/*) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==תוכן הברכה== | ==תוכן הברכה== | ||
ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות{{הערה|הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס}} ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. מכיון שה[[כלי]] המחזיק את ה[[ברכה]], וכשמדגישים את זה ב[[דיבור]] זה נותן כח חזק יתר. | ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות{{הערה|הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס}} ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. מכיון שה[[כלי]] המחזיק את ה[[ברכה]], וכשמדגישים את זה ב[[דיבור]] זה נותן כח חזק יתר. | ||
| + | |||
| + | ==אופן אמירת הברכה== | ||
| + | ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ליקוט א אות ג}} את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: {{ציטוטון|האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית.}} | ||
| + | |||
| + | ...[אך כיום,] {{ציטוטון|ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".}} | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
גרסה מ־04:24, 6 בספטמבר 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת על ידי המשתמש עוד היום אשלים בל"נ. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
כששני יהודים נפגשים, נוהג אחד לברך את השני ב"שלום עליכם", והלה עונה לו ב"עליכם השלום".
נוסח הברכה
הנוסח הנהוג בחב"ד, אותו קבע האדמו"ר הזקן בנוסח הקידוש לבנה ובפיוט "שלום עליכם" שבליל שבת[1], הוא לומר "שלום עליכם" בלשון רבים.
זאת, כפי שנכתב בכתבי האריז"ל[2], ולא כפי שהובא בטור ובשולחן ערוך, בלשון יחיד.
הרבי מבאר את טעם הדבר[3]: לפי שיחד עם כל יהודי (ירא שמים), הולכים שני מלאכים.
ולמרות שהאדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך[4] (בנוגע לאמירת "התכבדו מכובדים", לפני כניסתו לבית הכסא), "שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו", אז התירוץ בפשטות הוא: שזהו בנוגע לעצמו אך בנוגע לזולת עליו להחזיקו בתור ירא שמים.
אבל התירוץ הזה אינו מספק כל כך, כי בנוגע לאמירת "ואמרו אמן" שב"עושה שלום", אומר זאת גם כשמתפלל או מברך לבד, כי אומר זאת למלאכים המלווים אותו וזהו הרי בנוגע לעצמו? ומבאר הרבי, שמתי בנוגע לעצמו על אדם להחשיב שאינו ירא שמים, במציאותו לבדו, אך כשמקיים מצוות אהבת ישראל, כשפוגש את חבירו, נוצרים מלאכים ממצוה זו, ואליהם אומר בלשון רבים.
תוכן הברכה
ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות[5] בגשמיות וברוחניות. מכיון שהכלי המחזיק את הברכה, וכשמדגישים את זה בדיבור זה נותן כח חזק יתר.
אופן אמירת הברכה
האדמו"ר הריי"צ מתאר[6] את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: "האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית."
...[אך כיום,] "ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום"."
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ וכן הוא ברוב הסידורים
- ↑ פרי עץ חיים שער ר"ח סוף פ"ג. ובסידור האריז"ל במקומו
- ↑ משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א
- ↑ אורח חיים (מהדורה קמא) רס"ג
- ↑ הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס
- ↑ ליקוטי דיבורים ליקוט א אות ג
