הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל אבידור הכהן"
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הרב '''שמואל יצחק אבידור הכהן''' (י"ג אלול ה'תרפ"ו - כ"ו סיוון ה'תשס"ה) היה רב, סופר ועי...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''שמואל יצחק אבידור הכהן''' ([[י"ג אלול]] ה'[[תרפ"ו]] - [[כ"ו סיוון]] ה'[[תשס"ה]]) היה רב, סופר ועיתונאי. | הרב '''שמואל יצחק אבידור הכהן''' ([[י"ג אלול]] ה'[[תרפ"ו]] - [[כ"ו סיוון]] ה'[[תשס"ה]]) היה רב, סופר ועיתונאי. | ||
גרסה מ־11:33, 11 בינואר 2018
הרב שמואל יצחק אבידור הכהן (י"ג אלול ה'תרפ"ו - כ"ו סיוון ה'תשס"ה) היה רב, סופר ועיתונאי.
תולדות חייו
הרב אבידור הכהן נולד בעיר העתיקה בירושלים לאביו הרב מרדכי הכהן. בצעירותו למד בישיבת חיי עולם בירושלים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב.
בזמן מלחמת העצמאות כיהן כרב צבאי, ולאחר מכן הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הרצוג.
בשנת ה'תש"י מונה למזכיר תנועת הפועל המזרחי, אך כעבור זמן קצר עזב את התנועה, והחל לעסוק בעיתונות. מספר שנים לאחר מכן הקים, יחד עם אחיו הרב פנחס פלאי, את השבועון הדתי 'עין בעין', ששינה את שמו מאוחר יותר ל'פנים אל פנים'.
בשנות הכ"ף מונה לרבו של כפר שמריהו.
קשריו עם הרבי
לקראת סוף שנות היו"ד פרסם בעיתונות את זיכרונותיו של הרב דוד חנזין מחודש תשרי ב-770, ובעקבות כך החל לנסוע בעצמו לעיתים תכופות ל-770, ולפרסם בעיתונו סקירות על כך.
במהלך השנים זכה להיכנס פעמים רבות ליחידות אצל הרבי. ביחידות אלו שאל אותו הרבי על מצבו של כפר חב"ד, ועל ענייני המפלגות בארץ ישראל.
הרב אבידור הכהן שאל את הרבי האם אפשר לפרסם בעיתונו את תוכן היחידויות, והרבי ענה לו שמה שאסור לפרסם לא אומרים גם ליד השולחן בחדר היחידות.
בשנת תשכ"ד ביקש מהרבי להגיה את עיתונו, אך הרבי השיב לו שעל ידי התקשרות וביטול הכל יהיה בסדר.
לאחר מלחמת ששת הימים פרסם על שער עיתונו תמונה של חייל מניח תפילין, ומתחת את הפסוק 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך'. כשנכנס מספר חודשים לאחר מכן ליחידות, היה בגליון מונח עדיין על שולחנו של הרבי.
הרב אבידור הכהן עמד עד פטירתו בקשר הדוק עם חסידי חב"ד.
